תביעת משמורת,תביעה רכושית ותביעת מזונות...

התובעת 1 והנתבע הינם בני זוג שנישאו בנישואין אזרחים באנגליה ב1986 ועברו להתגורר בישראל בשנת 1996. הנתבע הינו יהודי. התובעת הינה נוצריה קתולית. מנישואי בני הזוג נולדו להם שתי בנות. במקרה דנן, מדובר בתביעת משמורת, תביעה רכושית ותביעה למזונות.

כיצד יש להכריע בכל אחת מן התביעות?

1. סעיף 15 לחוק יחסי ממון, קובע: "על יחסי ממון בין בני זוג יחול חוק מקום מושבם בשעת עריכת הנישואין, אולם רשאים הם בהסכם לקבוע ולשנות יחסים אלה בהתאם לחוק מושבם בשעת עשיית ההסכם".
 

2. בשל העובדה שבני הזוג נישאו לאחר כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון, הרי שענייני הרכוש ידונו בהתאם להוראות חוק זה והסדר איזון המשאבים שבו. ככלל, ייעשה איזון המשאבים בהתאם לקבוע בסע’ 5 לחוק , לאחר פקיעת הנישואין, בין אם מחמת גירושין ובין אם מחמת מותו של מי מבני הזוג. בענייננו מסכימים שני הצדדים לביצוע האיזון כבר בעת הזו על אף שנישואיהם טרם פקעו. כיוון שכך, אין מניעה ליישם בענייננו כבר בעת הזו את מנגנון איזון המשאבים.

3. משמעות ביצוע האיזון במועד פקיעת הנישואין הינה כפולה : א. האיזון יבוצע בפועל רק בהגיע אותו מועד היינו, כל עוד בני הזוג עודם נשואים זל"ז לא ייעשה כל שינוי במצבת נכסיו וזכויותיו של מי מהם ב. ערכם של הנכסים ברי האיזון יחושב על פי ערכם נכון למועד פקיעת הנישואין .

4. לאחר שבית המשפט קובע מהי מסת הנכסים בני האיזון של כל אחד מבני הזוג בהתאם להוראות סע’ 5(א)(1)-(3) לחוק, יש לנכות משווים את החובות בני הניכוי של אחד מן הצדדים ולאחר שהתקבלו שני סכומי שווי נטו, של נכסי האיש ושל נכסי האישה, יש לחשב את ההפרש בין הסכומים ולבצע איזון ביניהם באופן שמחצית מן ההפרש מגיעה לבן הזוג שסכום הנטו של נכסיו קטן יותר.

אמנת האג - חטיפת ילדים לאנגליה

אמנת האג - תביעת אב להחזרת בנו הקטין

חטפה את ילדתה לאנגליה ותשלם פיצויים – 180 אלף שקלים

5. חובות בעלי אופי אישי מובהק או חובות שנוצרו תוך הפרת אמון מצד בן הזוג שיצר אותם, דוגמת הברחת נכסים או הוצאות על פילגש, אינם מהווים חובות בני איזון. בנוגע לנטלי ההוכחה יאמר, כי לצורך הוכחת עצם קיומם של החובות, אלו שהתובעת טוענת לגביהם כי אינם קיימים כלל, רובץ נטל ההוכחה על כתפי הנתבע באשר הוא המבקש לגרוע ממסת הנכסים העומדים לחלוקה בין הצדדים. היה ויעלה כי הנתבע הרים נטל זה ובית המשפט ישתכנע בקיומם של החובות הנטענים , אזי ההנחה היא כי מדובר בחובות משותפים, בני איזון , וככל שבפי התובעת טענות כי מדובר בחובות שאינם בני איזון, אזי יוטל נטל ההוכחה בעניין זה על כתפיה.

מניות ה-UPSIDE

1. על אף שלא נותרו בידי הנתבע מניות של החברה, עדיין יש לו זכות לחבילת מניות UPSIDE כך שבמידה והחברה תונפק בעתיד בארץ ובעולם, יהא הנתבע זכאי לקבל את שווי מניות אלו המוחזקות בידי החברה . השיתוף בזכות זו אינו שנוי במחלוקת.

2. משהנתבע אינו מחזיק עוד במניות של חברת א’, ברי כי אין לתובעת חלק בהן. באשר למניות ה-UPSIDE נקבע כי ככל שהנתבע יהא זכאי לקבלן בעתיד, תהא התובעת זכאית לקבל מחצית משווין באותו מועד בכפוף לכל מה שנקבע בפסק דין זה.

פטנטים וסימן המסחר I SKY

1. 2 סוגים של פטנטים: א. פטנטים שפותחו בחברה הישנה ונרכשו על ידי המשקיעים וכן פטנטים שפיתח הנתבע במסגרת עבודתו בחברה החדשה ב. פטנטים (ולטענת הנתבע- טרום טיוטות פטנטים) שפיתח הנתבע באופן פרטי במקביל לעבודתו בחברה ושלא במסגרתה.

2. באשר לפטנטים מן הסוג הראשון, מקובלת טענת הנתבע כי אלו נרשמו לזכותה של החברה החדשה ולא על שמו באופן פרטי אלא הוא נרשם כממציא בלבד דבר שלא מקנה לו אילו שהן זכויות בהם. הואיל וכך, אין הפטנטים הללו מהווים נכסים של הנתבע, והינם למעשה נכסי החברה, וממילא אין לכללם במסגרת איזון המשאבים בין בני הזוג.

3. באשר לפטנטים מן הסוג השני , אלו שפותחו על ידי הנתבע באופן פרטי: אין חולק על כך שהנתבע רשם על שמו שבעה פטנטים אותם הגיש לרשם הפטנטים. לטענת הנתבע, מדובר למעשה בטרום טיוטות פטנטים חסרות כל ערך כלכלי, בבחינת "אות מתה". לדבריו תחזוקת טרום הטיוטות דורשת השקעת כספים רבים , דבר אשר לא יצא אל הפועל נוכח צו המניעה שהוטל על פי החלטת בית המשפט לפיו הוא מנוע מהמשך טיפול ופיתוח שלהן. על סמך הסכמת הנתבע נקבע כי יש להעביר את רישום הטיוטות על שמה של התובעת.

חשבונות בנק וזכויות סוציאליות-קופת גמל וקרן השתלמות

1. זכותו של כל אחד מבני הזוג למחצית מן הזכויות שנצברו על ידי בן זוגו החל מיום הנישואין ועד למועד הקובע , ובכלל זה זכותו למחצית זכויות סוציאליות ממקום העבודה, הינה זכות מושרשת בדין ברם, הזכות ניתנת למימוש רק בעת הבשלתה.

2. לפיכך, כל צד זכאי למחצית שווי הזכויות הסוציאליות, קופות גמל, קרנות השתלמות וכספי פנסיה, שנצברו כתוצאה מעבודתו של משנהו במהלך התקופה מיום נישואיהם ועד ליום 12/06/06 כאשר יגיע מועד מימושן. כמו כן, נקבע כי כל אחד מהצדדים זכאי למחצית מן הכספים שנצברו על ידי הצד השני בתקופה שמיום נישואיהם ועד ליום 12/06/06 בחסכונות בבנקים, בחברות ביטוח ובכל גוף פיננסי אחר, וזאת, במועד גמילתם. זאת ועוד, ככל שהיתה יתרת חובה בחשבונות הבנק, אזי זו תותר לניכוי במסגרת איזון המשאבים בין הצדדים באשר מדובר בחוב בר-איזון. ככל שהיתה בחשבונות הבנק הנ"ל יתרת זכות נכון לאותו מועד, אזי כל אחד מן הצדדים זכאי למחציתה.

מוניטין ונכסי עתודה כלכלית

1. בימה"ש לא מצא ממש בתביעתה של התובעת לקבל את חלקה בנכסי העתודה הכלכלית של הנתבע נראה כי זה אינו מקרה מתאים לפסיקת פיצוי כלשהו בגין מוניטין אישי. התובעת לא הניחה תשתית מספקת לטענתה כי התפתחותו המקצועית של הנתבע נעשתה והתאפשרה הודות לויתור מצידה על קריירה משלה ותוך כך שהקדישה עצמה למשפחתה ובכך תרמה להעצמת כושר השתכרותו של הנתבע, וזאת אף מבלי להיכנס לשאלה העובדתית האם התובעת הקדישה את עצמה למשפחתה אם לאו.

2. לא נראה כי הצטברה מסה קריטית של מוניטין, במידה כזו המצדיקה חלוקתו ואיזונו בין הצדדים ועוד לא שוכנעתי כאמור כי זהו מקרה מובהק של ויתור מצד התובעת לטובת פיתוח נכסי קריירה של הנתבע.

חובות של הנתבע

1. חוב לאח הנתבע: מחומר הראיות ומן העדויות שהובאו לעניין זה, שוכנע ביהמ"ש בקיומו של החוב הנטען; האח, שעדותו עשתה על ביהמ"ש רושם מהימן, הכחיש את התיזה שהעלתה בפניו ב"כ התובעת לפיה העבודות שביצע בשנת 1997 עבור החברה הישנה, נעשו אך כטובה לאחיו-הנתבע וכי אין מדובר בחוב אמיתי. ניתן לנכות חוב זה במסגרת הליך איזון המשאבים.

2. חוב בסך 60,000 ₪ לפרופ’ ר’: החוב הנטען אינו בר איזון ומשכך- לא ניתן לנכותו במסגרת איזון המשאבים בין הצדדים.

3. סך של 44,000 ₪ חוב למשרד עו"ד שר-אבולעפיה-אהרונסון: לא ברור טיבו של החוב הנטען בסיכומי הנתבע, הוא לא הוכח כלל ועיקר ולפיכך יש לדחות את טענת הנתבע בעניין חוב זה וקובע כי הוא אינו בר איזון.

4. חוב בסך של 6,458 ₪ חוב ארנונה למועצה המקומית: אין חולק כי מדובר בחוב משותף . התובעת אישרה כי לצדדים חוב ארנונה בגין התקופה שחיו יחד באותו הבית.לפיכך, ניתן לנכות חוב זה במסגרת הליך איזון המשאבים.

5. חוב בסך של 11,000$ למר ש’ ו’ וחוב בסך של 11,500$ למר ד’: החובות הללו הם בגין הכנת חומרי רקע לטרום טיוטות הפטנטים שפיתח הנתבע. חובות אלה הם בני איזון וניתן לנכותם במסגרת איזון המשאבים.

6. חוב של 3,000 $ למר א’ ב’: חוב זה הוא בגין כספים ששימשו לרישום טרום הטיוטות ואשר שולמו על ידי מר ב’ בשמו של הנתבע, ישירות למשרד עו"ד ריינהולד כהן. התובעת אישרה בחקירתה הנגדית את קיומו של החוב הנטען. חוב זה ניתן לניכוי במסגרת הליך איזון המשאבים.

7. חוב עבור כתיבה והכנת הטכסטים של טרום הטיוטות. הנתבע לא הרים את נטל הוכחת החוב הנטען המוטל עליו במידת הצורך ואין די במסמך הנ"ל שהוגש בתמיכה לטענתו. מסמך זה הוגש למעשה כראיה להוכחת תוכנו-דבר החוב וגובהו, ובתור שכזה שומה היה עליו להיות מוגש באמצעות מי שערך אותו. לא הוכח קיומו של החוב במידת הצורך ולפיכך לא ניתן לנכותו במסגרת הליך איזון המשאבים בין הצדדים.

8. חוב בסך של 2,000 $ למר א’ ב’ ב’: התובעת בקשה לטעון כי חוב זה אינו קיים בהסתמכה על כך שמר ב’ ב’ לא הזכיר בעדותו את החוב הנטען ואולם, אין לקבל הטענה מן הטעם שהתובעת עצמה אישרה את קיומו של חוב זה.ולפיכך, חוב זה ניתן לניכוי במסגרת איזון המשאבים בין הצדדים.

9. חוב של 78,000 ₪ שהנתבע משך לפקודת א’ ב’ ב’ בגין שיק שחולל: מר ב’ הגיש תביעה נגד הנתבע על הסכום הנ"ל , עובדה אשר זכתה לאישור מפיה של התובעת.ולפיכך, חוב זה ניתן לניכוי במסגרת איזון המשאבים.

10. חוב בסך של 14,707 ₪ לחברת א’: כספי המניות ובכללן- האופציות, שימשו לטובת התא המשפחתי, ממילא יש להכיר בסכום הנ"ל כבר איזון והוא ילקח בחשבון במסגרת איזון המשאבים בין הצדדים .

חובות התובעת

1. הנתבע לא התייחס לחובות הנ"ל הנטענים על ידי התובעת, ומשכך, הודה למעשה בקיומם ובהיותם משותפים.

2. לאור האמור, יש לזקוף לזכות התובעת במסגרת ההתחשבנות שבינה לבין הנתבע סך חובותיה.

מזונות התובעת

1. לעניין החבות במזונות בן זוג, מפנה סע’ 17 (א) לחוק המזונות למקום מושבם המשותף של הצדדים כאשר הכוונה היא לא למקום מושבם בעת עריכת הנישואין אלא למקום מושבם החדש בעת הגשת התביעה , קרי בענייננו, ישראל.הדין העברי אינו מכיר בחובת הנתבע לשאת במזונותיה של התובעת בשל העובדה שהיא אינה יהודייה. בד בבד, חוק המזונות אף הוא אינו מטיל על הנתבע חבות במזונות התובעת שכן הוא אינו חל על הנתבע באשר יש לו דין אישי.

2. נמצא כי לא קיימת חבות במזונות מחד וזכאות למזונות מאידך הן על פי הדין האישי הדתי והן על פי חוק המזונות האזרחי.

3. כאשר נוצרות נסיבות בהן עלולה להשלל זכותו של בן זוג האחד לזכות בתמיכה הכלכלית הראויה מצד בן הזוג השני למרות נזקקותו המוכחת, מצדיק היישום של עקרונות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שתוטל חובת מזונות על פי הקווים שהותוו בדין הנ"ל, גם אם אין בסעיף 2(ב) הוראה מפורשת כדוגמת זו שבסעיף 3(ב). הפקרת בן זוג למחסור ורעב הם בגדר פגיעה בכבוד האדם.

4. לפי דיני החוזים שאלת החבות במזונות מנותקת משאלת תקפות הנישואין והיא מושתתת על עקרונות מתחום דיני החוזים; קיומו של הסכם מכללא; קבלת זכויות וחובות כחלק מן החיים המשותפים; שיקולי צדק , הגינות ותום לב.

5. בחינת הזכות למזונות אפשר שתיעשה אף לאור עקרון תום הלב.
 

מצבה הכלכלי של התובעת

1. התמונה העולה מחומר הראיות לעניין מצבה הכלכלי של התובעת, הינה מעורפלת ואינה חד משמעית; מחד, לא השתכנע ביהמ"ש בטענת הנתבע כי לתובעת הכנסה של אלפי שקלים רבים בחודש. טענה זו לא הוכחה לפני במידת הצורך. מאידך ובניגוד לטענת התובעת, לא התרשם ביהמ"ש כי כושר השתכרותה נמוך; מהתמונה שהצטיירה בפני עולה כי התובעת עבדה במשך רוב שנות הנישואין ורק בתקופות סמוך לאחר לידת הקטינות, לא עבדה. נראה כי עבודת התובעת בהוראת אנגלית אינה נפגעת מאי שליטתה הנטענת בשפה העברית. לתובעת כישורים הן בתחום ההוראה והן בתחום המוסיקה ובטוחני כי היא תפעל למקסמם.

2. אין מדובר במקרה שעל בית המשפט ליתן סעד למניעת חרפת רעב בדמות פסיקת מזונות מכח עקרון כבוד האדם. יחד עם זאת, אין להתעלם מכך שהצדדים חיו יחד במשותף, כזוג נשוי, במשך תקופה לא מבוטלת של כעשרים שנה במהלכה הביאו יחד לעולם שתי בנות. בכל אלו יש בהם להעיד על קיומו של הסכם מכללא לערבות הדדית של הצדדים, וקבלת החובות והזכויות הנובעות מעצם חייהם במשותף. בנסיבות העניין, יש לפסוק לתובעת מזונות בסך של 1,000 ₪ חודשיים למשך שנה.

מזונות הקטינות

1. חובת הנתבע לזון את בנותיו הקטינות נגזרת בענייננו מחוק המזונות האזרחי, וראה לעניין זה סע’ 3 (ב) לחוק הקובע כי אדם שלא חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הוראות הדין האישי החל עליו, חייב במזונותיהם על פי הוראות חוק זה.

2. תביעת מזונות, ככל תביעה כספית אחרת, יש להוכיח היטב ולבסס בראיות. כן נקבע, כי במקום שאין טיעון עובדתי סביר בנוגע לצרכים הנתבעים, אין לשלול אפשרות של דחיית תביעת המזונות מן הטעם שלא הוכחה במידה נאותה.

3. בית המשפט רשאי לאמוד את סכום המזונות גם על פי ניסיון חייו כשופט אשר בתוך עמו הוא יושב. כן נפסק, כי בית המשפט יכול לקבוע את היקף צרכיו ההכרחיים של קטין על בסיס ידיעתו השיפוטית הכללית. אומדן זה יקבע, בין היתר, עפ"י רמת החיים של המשפחה עובר להגשת כתב התביעה .

4. מקובל כיום בפסיקה כי צרכיו ההכרחיים של קטין אחד עומדים על סך של 1,150-1,200 ₪ לחודש, ללא הוצאות מדור וגן. במקרה שמדובר ביותר מקטין אחד, כבענייננו, הלכה פסוקה היא שאין לפסוק את צרכי הילדים כמכפלה של מספר הילדים.

5. בענייננו, צרכי הקטינות, כולל חלקן ברכיב המדור הן כדלקמן: סך של 2,000 ₪ לחודש עבור הקטינה א’, לא כולל הוצאות גן עד הגיעה לגיל חובה שחלף , וסך של 1,700 ₪ לחודש עבור הקטינה פ’.

מצבו הכלכלי של הנתבע

1. יכולתו של האב לצורך קביעת שיעור המזונות אינה נקבעת אך ורק על פי הכנסתו בפועל מעבודה, אלא נגזרת היא אף ממקורות אחרים העומדים לרשותו דוגמת רכוש, כספים פנויים, חסכונות וכן פוטנציאל השתכרותו על פי מקצועו וכישוריו.

2. לנתבע כישורים אשר תרמו לו בעיסוקו בפיתוח פטנטים. הגם שהחברה הישנה שהקים קרסה והוא פרש מעבודתו בחברה החדשה לאחר כשלוש שנות עבודה בלבד, עדיין אין בכך כדי לבטל כליל את כישוריו העומדים לו ואשר יאפשרו לו להיקלט מחדש בשוק העבודה בין אם כעצמאי ובין אם כשכיר. יחד עם זאת, הנתבע היה שקוע לאורך שנים בחובות שנגררו מן העת בה קרסה החברה הישנה. הוא אינו צעיר במונחי שוק העבודה ואין לו דירה או נכסים אחרים העשויים לשמש תשתית לגיוס הון התחלתי להרים פרויקט עצמאי כלשהו.לפיכך יש להעריך את כושר השתכרותו כממוצע.

לסיכום,

לעניין תביעת המזונות, הנתבע ישא במזונות התובעת בסך של 1,000 ₪ לחודש למשך שנה. הנתבע ישא במזונות הקטינות לרבות הוצאות מדור כדלקמן: סך של 2,000 ₪ לחודש עבור הקטינה א’ וסך של 1,700 ₪ לחודש עבור הקטינה פ’. לעניין התביעה