שאלה זו עלתה בפסק דין שניתן לאחרונה.
עובדות המקרה:
המבקש חייל בשירות חובה בן 21 , המשיבה גרושה אם ל-2 ילדים בת 26 שנים. יחסי הצדדים התפתחו ממפגש אקראי בתחנה מרכזית בדרך לבסיס. השניים קבעו להיפגש בבית האישה לצפייה בסרט. לאחר קיום יחסי מין לכל הפחות בשתי הזדמנויות הרתה המשיבה.
המבקש הגיש תובענה נזיקית בעילה של גניבת זרע וכן בקשה לסעד זמני למתן צו עשה לביצוע הפלה.
טענות המבקש:
לטענת המבקש המשיבה השקתה אותו לשוכרה וטרם קיום היחסים טענה כי הינה נוטלת גלולות למניעת הריון. הצדדים קיימו יחסים פעם נוספת. לטענת המבקש שוב אמרה לו המשיבה כי הינה נוטלת גלולות למניעת הריון.
לטענתו לאחר שהמשיבה הודיעה לו כי הינה בהריון פנו לרופאת נשים לבדיקת אולטרא סאונד והתעניינו בביצוע הפלה. עם זאת המשיבה נמנעה מלפנות לוועדה להפסקת הריון ודחתה את המבקש באמתלות שונות. לאחר זמן הודיעה המשיבה כי ברצונה ללדת את העובר. מסכת שכנועים ולחצים שהפעיל, לדבריו, לא הועילה לשכנע את המשיבה לבצע הפלה.
לטענת המבקש ההיריון הוא פרי של גניבת זרע, תרמית והונאה. לטענתו יש בהריון כדי לגרום לו נזקים כלכליים, נזקים נפשיים ופגיעה בסיכויו להתחתן. לטענתו הינו רק בן 21 וטרם החל את חייו וכפיית אבהות עליו בשלב זה "תהרוס" את חייו ותמנע ממנו לבצע את תוכניותיו. יתר על כן, הפיכתו לאב, בשלב זה, תגרום לו לפגיעה נפשית קשה.
לטענת המבקש מאזן הנוחות נוטה לטובתו שכן אי מתן הצו יגרום לו נזק בלתי הפיך כאשר למשיבה יש ילדים ואין לתת לה להינות מפירות הגניבה שביצעה לטענתו.
טענות האישה:
המשיבה טענה לעניין חוסר סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בתביעה. לטענתה המותב בעל הסמכות הינו בית משפט השלום. לטענתה לא ניתן לכפות עליה לבצע הפלה. לא ניתן לכפות בצורה משפטית חדירה לגופה של אישה שאיננה מעוניינת לבצע הפלה. המשיבה מציינת את עקרון קדושת החיים.
המשיבה טענה כי רצונה בילד שיוולד. לאור הזמן שחלף לא ניתן לבצע הפלה אלא בצורה של לידה. המשיבה טענה כי דחתה הצעות כספיות לביצוע הפלה וכי אינה מונעת מבצע כסף.
המשיבה מכחישה כי גנבה זרע , לטענתה מדובר בהריון לא מתוכנן ובכל אופן לא יכלה ליטול גלולות למניעת הריון עובדה שהייתה ידועה למבקש. לטענת המשיבה הצדדים קיימו יחסי מין פעמים רבות כולל בשלב בו ידע המבקש כי הינה בהריון.
הנושאים העומדים להכרעה בפסק דין זה:
- מתן צו להפלה בניגוד לרצונה של האישה.
- סמכות בית המשפט לדון בתובענה העיקרית.
בית המשפט קבע:
- הפן המהותי של הריון ולידה עניינם בין בני הזוג ויסודם בצנעת הפרט. הנושא עשוי להגיע לדיון לבית המשפט כאשר מתעוררת מחלוקת בין בני הזוג, וכמו בעניין שלפנינו בנושא כפיית הפלה.
- הולדת ילדים נחשבת כזכות יסוד מבחינה זו שהיא נגזרת ממספר זכויות.
- מקובל להבחין בין זכות ההולדה שלילית דהיינו החירות לבחור שלא להוליד ע"י מניעת הריון או הפסקתו לבין זכות הולדה חיובית דהיינו לבחור מתי וכיצד להקים משפחה. במקרה דנן מתנגשת זכות ההולדה השלילית של המבקש עם זכות ההולדה החיובית של האשה.
- בבואנו לאזן בין האינטרסים המתנגשים זה בזה, יש לזכור כי אין האינטרסים האלה שקולים. האינטרס בהורות מהווה ערך בסיסי קיומי הן בעבור הפרט והן בעבור החברה כולה. לעומת זאת אין שום ערך, כשהוא לעצמו, בהיעדר הורות.
- הזכות להוליד כרוכה בנסיבות מסויימות ובעיקר לגבי נשים בזכות היסוד לשלמות גופנית. הזכות לפרטיות במובן של זכות לשלמות גופנית הוכרה בפסיקה עוד קודם לחקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
- כאשר קיימים חילוקי דעות בין האב לאם הרי שהגם שקיימת זכות לאב בהריון האם ובמקרה דנן "זכות ההולדה השלילית" הרי שהיא לא תזכה להגנה ולא ניתן יהיה לממשה על ידי צווי בתי משפט וזאת בין השאר בשל היתרון של זכויות האשה בהקשר זה שבעיקר נובע מהיות העובר חלק מגופה ובהיות בריאותה ושלמות גופה אף היא מושפעת מכך.
- לזכות ההולדה החיובית של האשה מצטרפים זכויות נוספות ובהם בריאותה, חירותה של האישה לעשות בגופה כרצונה, זכותה לפרטיות וזאת לצד אינטרסים נוספים ובהם הכרה בעקרון של קדושת החיים, האינטרס הציבורי לדאוג להמשך קיום האנושות בהגנה על חיים עתידיים.
- העובדה כי קבלת אישור לביצוע הפלה נעשית באמצעות הוועדה בלבד, כאשר למבקש אין זכות טיעון וכאשר המשיבה אינה חפצה לילך לוועדה, הרי שבוודאי שלא ניתן ליתן צו המורה למשיבה להפיל את העובר ובכל מקרה לא ניתן היה לאכוף צו כאמור.
לסיכום,
השופטת הבהירה כי מהספרות המשפטית עולה כי על הגבר מוטלת אחריות לנקוט אמצעים למניעת ההיריון, אחריות שאינה פחותה מזו של האשה, במיוחד בקיום יחסים חוזרים ונשנים כפי שציינו הצדדים במקרה זה.
בית המשפט הורה למחוק את התובענה על הסף לאור אופן ומועד הגשתה. ראשית - טרם לידת הקטין ובאין בקשה למינוי אפוטרופוס לעובר אין במערכת היחסים שתוארה ע"י הצדדים, כדי להקים סמכות לבית המשפט לענייני משפחה לדון בתובענה. בהתאם לפסיקה, תובענות בעניין "גניבת זרע" בנסיבות המתוארות במקרה דנן דינן להתברר בבית משפט אזרחי.
התובענה אותה הגיש המבקש הינה תובענה מוקדמת, באשר הנזק ככל שנגרם למבקש טרם נגרם ובכל אופן טרם התגבש, במיוחד לעניין חיוב מזונות או עצם הולדת הקטין ולפיכך מדובר בתביעה מוקדמת שטרם בא זמנה לעולם ודינה להימחק.
