התעללות בילדים הינה תופעה של אלימות במשפחה אשר הפכה למכת מדינה של ממש בשנים האחרונות. יותר ויותר הורים עומדים לדין בגין התעללות בילדיהם. במקרים הקיצוניים מוגשים כתבי אישום פליליים כנגד הורים מתעללים בגין עבירות חמורות (עד כדי רצח).
האגודה לשלום הילד פרסמה בסוף שנת 2008 מחקר אשר נערך בנושא זה. תוצאותיו המדאיגות של המחקר הצביעו על כך שבמהלך שנת 2008 אושפזו בבית החולים ברחבי הארץ כ-2,000 ילדים בגין התעללות מצד בני משפחתם.
קראו עוד על אלימות במשפחה:
- תביעה להוצאת צו הגנה נגד קטין אשר הוגשה על ידי סבתא
- פיצויים ישולמו לאישה בעקבות התעללות מצד הבעל
- תלונת שווא וקנס בצידה - בית המשפט לענייני משפחה
- תקיפת בת זוג - האם האישה תקבל פיצויים?
אלימות במשפחה מופנית פעמים רבות גם כנגד הילדים ולא רק כנגד בכיוונה של האישה. התעללות בילדים, בניגוד להתעללות בבת זוג, נטענת לא אחת כנגד אמם של הקטינים. כמובן שהתעללות בילדים במשפחה כוללת גם מעשים כנגד הילדים מצד קרובי משפחה כגון אחים, דודים, אחיינים, הורי הורים וכדומה.
במסגרת המונח התעללות בילדים נכנסים מעשים כגון פגיעה נפשית בילד, פגיעה פיסית בילד, מעשים או מחדלים של ההורים העולים כדי התעללות בילדים, פגיעות מתמשכות ופגיעות חד פעמיות. עם זאת, במרבית המקרים קשה לאתר את ההתעללות בילדים וזאת משום שמדובר במעשים שאינם בולטים כלפי חוץ. יתרה מכך, ילדים רבים אינם נוטים להתלונן כנגד הוריהם, וייתכן ויהיה קושי להוכיח התעללות בילדים או לזהותה.
התעללות בילדים, מהי?
התעללות בילדים יכולה לנבוע ממגוון רחב של סיבות. לעיתים מדובר באלימות פיסית (מכות, סתירות, נעילות בחדר וכדומה) ולעיתים עסקינן בהתעללות מילולית (קללות, גידופים). סוגים נוספים של אלימות כנגד ילדים הינם מקרים של הזנחה והתעללות מינית.
כאן המקום לציין כי מחקרים פסיכולוגיים מראים שהתעללות בילדים במשפחה עלולה להותיר בילדים צלקות לאורך שנים רבות. כמו כן, לעיתים מתגלה התעללות בילדים רק שנים רבות לאחר התרחשותה, וזאת בשל הדחקה פנימית של המעשים על ידי הילדים. לדוגמא, התעללות מינית בילדה עלולה להביא לתופעות של דיכאון או אנורקסיה.
מהם הגורמים להתעללות בילדים?
התעללות בילדים ניתן למצוא בכל שכבות האוכלוסיה בחברה הישראלית. עם זאת, ישנן שכבות מסוימות אשר הסיכוי למקרים של התעללות בילדים הינו גדול יותר. על פי רוב, מדובר במגזרים חלשים מבחינה סוציו אקונומית. גורמים נוספים להתעללות בילדים תלויים בנסיבותיו האישיות של הילד.
לדוגמא, ילד אשר מתקשה בלימודים או ילד הסובל מנכות (המטילה מעמסה רבה על ההורים). לעיתים, התעללות בילדים נובעת מחוסר ניסיונם של ההורים בהיותם הורים צעירים. כמו כן, התעללות בילדים מאופיינת גם במקרים בהם ההורים סובלים בעצמם מהפרעות כגון התמכרויות לאלכוהול או סמים. מחקרים מראים כי הורים אשר סבלו בילדותם מהתעללות נמצאים בקבוצת סיכון להתעלל בילדיהם שלהם.
התעללות נפשית בילדים
התעללות נפשית בילדים יכולה לבוא לידי ביטוי במספר אופנים. ראשית, מיותר לציין כי קללות, העלבות והשפלות עלולות להיות ברמה של התעללות. יצוין כי לא כל ביקורת על ילד מתפרשת כהתעללות. מקרי קצה ניתנים לניתוח על ידי גורמי הרווחה ובתי המשפט.
בתי המשפט נוטים לראות בחומרה רבה התעללות נפשית בילדים, זאת בשל השלכותיה העתידיות על נפשו העדינה של הילד. התעללות נפשית בילדים עלולה להשאיר אחריה צלקות נפשיות שילוו את הילד לאורך כל חייו. להלן דוגמאות של התעללות נפשית בילדים – הפחדת הילד (מצב בו הילד חי בפחד תמידי ממעשיו או מתגובת הוריו), דחיית הילד (יצירת הרגשה של ילד דחוי), בידוד ילד, ניצול רגשי של הילד (ההורה מספק צרכיו האישיים על ידי ניצול רגשי של ילדו), התעלמות מהילד ועוד.
התעללות פיסית בילדים
התעללות פיסית בילדים הינה התעללות חמורה ביותר אשר מגיעה לידי ביטוי במכות פיסיות. במסגרת התעללות זו נכנסים מקרים של מכות, הכאות באמצעות חפצים, נעילה הקטין בחדרו, התעללות מינית, הזנחת צרכיו הגופניים של הילד וכדומה.
חובת הדיווח
תיקון 26 לחוק העונשין, אשר התקבל בשנת 1989, עוסק בפגיעה והתעללות בקטינים וחסרי ישע. על פי החוק, התעללות בילדים במשפחה מהווה עבירה פלילית חמורה, קל וחומר כאשר המתעלל הוא ההורה של הילד או בן משפחה אחר האחראי עליו.
החוק קובע אחריות פלילית גם על הורה אשר ידע על התעללות בילדו ולא עשה די על מנת למנוע אותה. כמו כן, החוק מוסיף כי קיימת חובת דיווח על מקרים של התעללות בילד בהתאם לכך שהאדם המדווח חש כי קיים יסוד סביר להתעללות. חובת דיווח זו חלה גם על עובדים במוסדות חינוכיים המגיעים במגע עם הילד, גם במקרים בהם הם אינם אחראים על הילד. הדיווח מועבר למשטרה או לפקיד סעד במחלקה הרווחה ברשות המקומית.