בקשה למתן צו הגנה. הצדדים הם בני זוג נשואים ולהם שני ילדים בני 9 שנים ובת 5 שנים.בין הצדדים מתנהלים הליכים משפטיים בבית משפט זה בעניינים הנוגעים למזונות המבקשת והילדים, משמורתם של הילדים כשכל צד מבקש לעצמו את המשמורת והליכים בענייני הרכוש. בהתאם להצהרת הצדדים פניהם לגירושין. התלונות הן בעניין אלימות נפשית ולא פיזית.
האם יש ליתן צו הגנה?
1. סעיף 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה, קובע את העילות למתן צו הגנה ובינהן:1. בסמוך להגשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו. 2. התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית. 3. התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו.
2. העילה עליה מבססת המבקשת את בקשתה מושתתת על סעיף 3 (3) לחוק אשר עניינו כאמור התעללות נפשית נמשכת.
| שלילת דמי שימוש בדירה עקב אלימות הגבר |
מאסר למורשע בעבירות אלימות במשפחה למרות התנגדות המשפחה
החלטה בבקשה לצו הגנה מפני אלימות נפשית
3. המשיב טוען, כפי שנקבע בפסיקה, כי קיימים הרבה זוגות במשבר, ומשברים אלו מלווים במתחים ואף בהתנהגות חריגה. אפילו במקרים קיצוניים לא תמיד יענה בהמ"ש בחיוב לבקשה להרחקה, כיוון שפניו של החוק למניעת אלימות במשפחה הינו לעתיד ולא לעבר, החוק אינו מיועד לענישה אלא למניעה, ולא כל אירוע שקרה חייב להצביע על סכנות גם לעתיד.
4. זכותה של אישה למדור שלו, מבלי שינקט כלפיה מעשה אלימות מכל סוג ,מקורה במשפט העברי . יחד עם זאת נקבע בפסיקה ועל כך חזר בית המשפט חזור והדגש שסעד של הרחקה מוחשית הוא סעד דרסטי אשר יינתן רק במקרים שקיימת אלימות פיזית או נפשית כשקיימת סכנה מוחשית מידית שכן מדובר בסעד מרחיק לכת ובשיטתנו המשפטית לא קיים מוסד ה"פירוד". המקובל בשיטות משפט שונות
5. הרי שהחוק למניעת אלימות במשפחה אינו מיועד למניעת כל סוגי המתח שהינם מנת חלקם של משפחות בפירוק. העובדה שבני זוג הינם מסוכסכים, שהם רבים, ואף צועקים, או מתבטאים קשות אחד נגד השני, והעובדה שתופעות אלו אף משפיעות לרעה באופן הקשה ביותר בשלוותם הנפשית של ילדי בני הזוג - אין בכל אלה כדי להוות עילה להתערבותו של בית המשפט במתן צו הגנה.
6. בענייננו, נראה שהמצב המטיב היה שדרכם של בני הזוג תפרדנה. אכן התרשם ביהמ"ש ממערכת יחסים קשה בין הצדדים. התנהגות פוגענית של המשיב כלפי המשיבה ,הסתה של הילדים אך גם תגובות אלימות מצידה של המשיבה. טוב היו עושים הצדדים אם היו מחליטים לקחת פסק זמן מתוך הסכמה. מוכרים את הדירה. מתחלקים בכסף כך שכל אחד היה מוצא מדור לעצמו. יחד עם זאת לא נראה שהדרך לעשות כן היא באמצעות צו הגנה. נראה יש לתת את ההזדמנות למשיב לשנות מהתנהגותו במיוחד באשר להסתת הילדים עניין שיש לו השלכות קשות על בריאות נפשם של הקטינים שכן בהתנהגותו זו הוא איננו פוגע במבקשת בלבד אלא בילדיו שאותם הוא אוהב והיה מעוניין לשמש להם כמשמורן. שני בני הזוג זקוקים להדרכה ולטיפול באשר לתקשורת בינהם ובעיקר ביחס לילדים.
לסיכום,
יש לדחות את הבקשה תוך כדי הזהרת המשיב מפני הסתות של הילדים כלפי אמם ומהתנהגות פוגענית כלפי המבקשת .ביהמ"ש מקווה שבפרק הזמן שדחו הצדדים מיוזמתם את כתיבת הסיכומים חלו תמורות ביחסים בין בני הזוג אשרו על תחילתן שמעתי אף מהמבקשת עצמה אשר בעדותה הדגישה שחל שינוי בהתנהגות המשיב לאחר התסקיר.ביהמ"ש אף מקווה שהבקשה לצו הגנה והדיון בבית המשפט ישמשו תמרור הזהרה למשיב .מן הראוי הוא שהצדדים יפנו לקבלת טיפול והדרכה כדי להיטיב הקשר ביניהם ולו למען הילדים.
