ת"ג 29460-08-11 פלוני נ' מדינת ישראל, משרד הפנים
בקשה לתיקון גיל הינה תביעה אזרחית אשר במסגרתה אדם עותר לתקן את הגיל שלו הרשום במשרד הפנים. היות ועסקינן בתביעה אזרחית לכל דבר ועניין, נטל ההוכחה בהליך זה רובץ לפתחו של התובע. דהיינו, מוטל עליו להציג בפני בית המשפט ומשרד הפנים ראיות המוכיחות את טענותיו. כמו כן, אין די בהוכחה כי התאריך הרשום במשרד הפנים הוא שגוי. התובע במקרה זה צריך להוכיח גם את נכונות התאריך הנטען. הלכה פסוקה היא כי "מדובר בנטל כפול, בעל שני ראשים, אשר המבקש להרימו צריך לעמוד בנטל ההוכחה בהליכים אזרחיים".
קראו עוד בתחום:
להלן דוגמא למקרה בו אדם ביקש לתקן את גילו על בסיס תצלום משפחתי משנת 1947 בו הוא היה, לטענתו, בן שנתיים בלבד. המבקש טען כי הוא לא היה מעוניין בשינוי הגיל בשל "טובת הנאה כספית אשר תצמח לו מתיקון הרישום", אלא משום שהוא רצה כי "הרישום במשרד הפנים ישקף את גילו הממשי".
העתירה נדחית
בית המשפט קבע כי דין העתירה להידחות. בפסק הדין נקבע כי המבקש לא הרים את הנטל אשר הונח לפתחו ולא שכנע שגילו - כפי שהוא מתועד במרשם האוכלוסין - לא ביטא את גילו הנכון. כמו כן, לא הוכח על ידו שהגיל הנטען הינו הגיל האמיתי. יודגש כי התובע במקרה זה היה ילד שישי מבין שבעה אחים. כל הילדים נולדו בלוב ועלו לישראל בסוף שנות ה-40 של המאה הקודמת. התובע טען כי משפחתו הייתה משפחה קשת יום ואביו, אשר מסר את תאריכי הלידה של ילדיו, היה מכור לטיפה המרה ונתן למשרד הפנים נתונים שגויים. טענותיו של התובע בעניין זה לא הוכחו.
בית המשפט הדגיש כי מספר שנים לאחר שהמשפחה עלתה לישראל, האב הגיע למשרד הפנים על מנת לשנות את תאריכי הלידה של הילדים, וזאת על בסיס פנקס ומסמכים שחותמת טריפולי בלוב התנוססה עליהם. בפסק הדין נקבע כי לא עלה בידיו של המבקש להוכיח כי בידיו מסמכים אשר היו חזקים דיו כדי לסתור את המהלך הנ"ל. בנוגע לצילום המשפחתי, נקבע כי לא היה ניתן לאמוד את גילו של המבקש על פי תצלום זה. "לא ניתן לקבוע את גילו של המבקש לשם תיעודו במרשם האוכלוסין בהסתמך על תצלום אחד ויחיד שהציג, ואשר נעשה לשיטתו בהגיע משפחתו ארצה בשנת 1949", נכתב בפסק הדין.
בית המשפט הדגיש כי התובע רק הניח את התצלום על שולחנו, וזאת מבלי להביא עדים נוספים אשר היו יכולים לחזק את דבריו. התובע טען כי הוא היה בן שנתיים בעת לקיחת הצילום, ועל כן הוא לא זכר את המועד בו הוא נערך. עם זאת, הוא נמנע מלהביא לעדות את אחיו על מנת לקשור בין המועד הנקוב לבין התצלום. "המחדל באי הבאת העדים הרלבנטיים רבץ לפתחו של המבקש וידוע כי הימנעות מהבאת עדות הנמצאת בהישג ידו של בעל דין תעמוד לאחרון לרועץ", הדגיש השופט.
