דחיית בקשת אם לביצוע בדיקת רקמות

דחיית בקשת אם לביצוע בדיקת רקמות

עובדות המקרה

הכרעה לגבי ביצוע בדיקת סיווג רקמות, לבחינת אבהות נתבע על קטין. המדובר בקטין כבן 15 וחצי, המצוי מזה תקופה ארוכה במסגרת חוץ ביתית. הצדדים בתיק זה לא נישאו זל"ז; הנתבע מסכים לביצוע הבדיקה, ומכחיש את אבהותו מכל וכל.

האם יש לקבל את בקשתה של האם לביצוע בדיקת רקמות?

1. אין חולק שבדיקת סיווג רקמות מהווה מכשיר מצוין לבירור האמת; בירור האמת, העובדתית, הנה אחת ממטרות ההליך המשפטי. דא עקא שטובתו של קטין נתפסת כערך עליון בשיטתנו, המסיג ערכים רבים וטובים. משכך, הוכר חזור והכר, ערך טובת הקטין, כערך אשר יכול למנוע בירורה של האמת.

2. שיטות לבחינת טובתו של קטין, והשיקולים אותם יש לאזן, במסגרת הבחינה הלכו ונשתכללו מהלך השנים האחרונות; כך, נפסקו מדרגים לבחינת השאלה, הן לגבי כל קטין, והן לגבי קטין קונקרטי. על מנת לנסות ולהסדיר חלק מהבעיות והאינטרסים המתנגשים, חוקק המחוקק את חוק מידע גנטי, לאחרונה, אשר אמור היה לקבע את ביצוע הבדיקות.

3. אין חולק כי החוק נותן אבני דרך חשובות בבחינת הסוגיה; החוק מאפשר גם הליכי כפיה יוצאי דופן, על מנת לבצע הבדיקות, באם כך יורה בית המשפט. יחד עם זאת סבורני כי החוק ותיקונו, אינם משנים את לב לבה של הסוגיה- החתירה לטובתו של הקטין.

4. לא כל בדיקת רקמות מהווה פגיעה בטובת קטין; לקטין הזכות לדעת מיהו אביו; נוסף על כך, פעמים רבות בדיקת הרקמות יכול ותביא מזור כלכלי כזה או אחר לקטין, וגם בכך תושג טובתו (היחסית). מעבר לכך, יש לזכור כי גם לצדדים בתיק הזכות לדעת זהות צאצאיהם; לא רק הקטין ומערכת המשפט (בחתירה אחר בירור האמת) הם הערכים אותם יש לאזן, אלא גם את זכויות הצדדים. בצד זאת יש לזכור, כי הפסיקה קבעה, כי על אף זכויות רבות של הצדדים, מערכת המשפט ועוד, זוהרת לה בפסגתה, טובתו של הקטין. לאור אינטרסים מתנגשים אלו, ברור כי בחשש בעלמא לפגיעה בטובת הקטין לא יהיה די כדי לשלול את זכויות הקטין עצמו, הצדדים והחתירה לאמת; משכך, כדי למנוע בירור האמת, יש להראות סיכוי של ממש לפגיעה בטובת הקטין, ולהראות כי הנזק אשר יצמח כתוצאה מביצוע הבדיקה יעלה על התועלת בה. במסגרת שיקולים אלו, יובאו בחשבון מספר פרמטרים- כך, למשל השלכות חברתיות אשר עלולות לחול על הקטין, גיל הקטין והבנתו, ידיעתו אודות ההליכים המשפטיים, ועוד; כך, גם המחוקק ראה לנכון להחיל חזקות לגבי קביעת טובת הקטין, , מקום בו הורי הקטין היו נשואים.

5. בענייננו, המדובר בקטין כבן 15 וחצי, המצוי מזה תקופה ארוכה במסגרת חוץ ביתית. הצדדים בתיק זה לא נישאו זל"ז; הנתבע מסכים לביצוע הבדיקה, ומכחיש את אבהותו מכל וכל. לאורכם ורוחבם של ההליכים, ניכר היה שהאם אינה מציבה את טובת הקטין בראש מעייניה; אין ספק בעיני כי תביעתה נעשתה בראש ובראשונה לצרכיה, ולא מתוך ראיית טובת הקטין. למעלה מן הצורך יצוין כי לאחרונה הוכרה התובעת כפושטת רגל; אין ספק בעיני כי חלק ניכר ממהות תביעה זו הנה מתוך תקוה של התובעת, כי ההליך יסייע לשפר את מצבה הכלכלי של התובעת.

6. גורמי המקצוע הבהירו עמדתם כדלקמן-: בדיקת האבהות תהפוך את קשרי אב-בן לקשרים חפציים הסובבים סביב הכסף, דבר אשר יפגום בהתפתחות האישיות של הקטין. לא היתה מוטיבציה בעבר לתור אחר האב. מצבו של הקטין קשה ביותר כיום; המסגרת מחזיקה בו בקושי רב כבר כיום ויתכן ולא תהיה מסוגלת להחזיק בו אם תבוצע הבדיקה, ובהתאם לתוצאותיה. הקטין אינו מוכן לעבור בדיקה באמצעות לקיחת דם. הבדיקה תביא להעצמת תהליכים של כעס הקיימים אצל הקטין כבר כיום, דבר אשר עלול ליצור התדרדרות נוספת.

7. לחלק גדול מתחושת אנשי המקצוע ביהמ"ש אינו יכול להסכים; כך, למשל הפיכת קשרי אב- בן לקשרים חפציים אינה יכולה להוות שיקול לביצוע או המנעות מביצוע בדיקת רקמות; בית משפט זה אינו מחנך הורי; לא מעט אבות ביולוגיים שאינם מוטלים בספק, בחרו כי קשריהם עם ילדיהם יהיו חפציים; לא מעט אנשים בחרו לגדל ילדים כילדיהם, גם ללא קשר ביולוגי. יחד עם זאת, לצורך הקמת מערכת זכויות וחובות, גם אם הם חפציים, זקוקה מערכת המשפט כי עובדות מסוימות תתקיימנה; משכך, שאלת הפיכת הקשר לחפצי, היא אינהרנטית להליך המשפטי, ובדיקת סיווג רקמות אינה מעלה ואינה מורידה לעניין זה. גם שאלת המוטיבציה של הקטין אינה יכולה להתקבל על ידי בימה"ש; כל קטין חפץ לדעת את זהותו; מקו"ח בגיל ההתבגרות; מקו"ח כאשר תלוש הוא מביתו ומצוי במסגרת חוץ ביתית; אם ביטא זאת הקטין אם לאו, אין בכך כדי ללמד על רצונו. גם שיקולי ביצוע בדיקת דם לא יהוו מחסום; בדיקת סיווג רקמות יכולה להתבצע באמצעות רוק ובאמצעים נוספים.

8. קטין כה תלוש, כה חסר בטחון, אשר מהלך כבר כיום על חבל דק, זקוק נואשות לדבר להיאחז בו; ה"דבר", אינו יכול להיות פנטזיה שנגדעה; על הקטין לסמוך על המסגרת העוטפת אותו כיום, על מנת שזו תוכל לתת לו כוחות, ולאפשר לו לסמוך על עצמו בעתיד. עריכת בדיקת הרקמות, עלולה להביא למציאות בה נשמטת הפנטזיה; גם מעט האמון אותו רוחש כיום הקטין לכל המשענות סביבו, יעלם; לו היה מדובר בקטין נורמטיבי, המתגורר בבית אמו, בעל סביבה תומכת, בטוחה ויציבה, לא היתה כל מניעה לביצוע הבדיקה. לפיכך, טובת הקטין מחייבת, לדחות את בקשת האם לביצוע בדיקת רקמות; התועלת שתצמח מביצוע הבדיקה כיום, לא תהיה שקולה כנגד הנזק העלול להיגרם לקטין במקרה בו תוצאות הבדיקה תהיינה שליליות.

לסיכום,

לקטין בו עסקינן, עלולה הבדיקה להביא לגרירתו לתהומות; אם חשש לכתם חברתי מונע בדיקה, חשש לתהומות נשיה נפשיים ודאי שכן.טובת הקטין מחייבת, לדחות את בקשת האם לביצוע בדיקת רקמות; התועלת שתצמח מביצוע הבדיקה כיום, לא תהיה שקולה כנגד הנזק העלול להיגרם לקטין במקרה בו תוצאות הבדיקה תהיינה שליליות.