התופעה של אלימות במשפחה הפכה למכת מדינה של ממש בשנים האחרונות. אלימות כלפי בני זוג או קטינים מביאה לא אחת לפניה למשטרה והגשת כתבי אישום. כמו כן, מדובר בעניין בעל משמעות במקרה בו בני הזוג פונים למסלול של גירושין. אלימות במשפחה איננה רק אלימות פיסית. החוק בישראל מכיר גם באלימות משפחתית בצורה של אלימות מילולית ואלימות התנהגותית.
אלימות מילולית יכולה להיות נגזרת של אלימות במשפחה והעובדה שהיא מילולית איננה הופכת אותה למותרת. לעיתים, דווקא אלימות מילולית עלולה לגרום לקורבן לנזקים קשים עוד יותר מאלימות פיסית. לדוגמא, אלימות מילולית יכולה לגרום לפגיעה בביטחון ובדימוי העצמי של הקורבן. כמו כן, מיותר לציין כי אלימות מילולית מהווה לא אחת קרקע פורייה להפניית אלימות פיסית לאחר מכן.
קראו עוד בתחום:
- תביעה להוצאת צו הגנה נגד קטין אשר הוגשה על ידי סבתא
- שלילת דמי שימוש ראויים בדירה עקב אלימות הגבר
- התעללות בילדים במשפחה
- איזון לא שווה של נכסים בגין אלימות במשפחה, אימתי?
מחקרים אשר נערכו בעניין זה מראים כי אלימות מילולית כלפי בני זוג פוגעת באופן כמעט ישיר בילדים המשותפים וביחסיהם של הקורבן והמתעלל עם בני משפחתם.
אלימות מילולית במשפחה מתחלקת למספר קטגוריות – קללות (קריאה לקורבן בשמות גנאי), איומים (איום במכות פיסיות או פגיעה כלכלית במידה והקורבן לא יעשה כפי שנדרש ממנו), ביקורת (אמירת דברי ביקורת באופן חוזר ונשנה אשר פוגעים בביטחונו העצמי של הקורבן וגורמים לו לנזקים נפשיים), ביזוי והשפלה (ייחוס תכונות בזויות לנאשם, הכפשת שמו ברבים, ביקורת על יכולתו להתמודד עם מצבים מסוימים) ועוד.
ראיות לאלימות מילולית בבית המשפט ובמשטרה
בניגוד לאלימות פיסית, אשר ניתן לעיתים להציג ראיות מבוססות להתרחשותה (כגון חבלות על הגוף, תיעוד מסמכים רפואיים ועדויות רלבנטיות), קיים קושי מסוים להוכיח אלימות מילולית. לעיתים, העדים היחידים להתקיימותה הם הקורבן, המתעלל ובני משפחה קרובים.
כמו כן, פעמים רבות הקורבן כלל אינו מודע לעובדה שמופנית כלפיו אלימות מילולית וישנה תפיסה חברתית מטעה לפיה אלימות מילולית איננה חמורה כאלימות פיסית. המגמה בבתי המשפט ובקרב גורמי הרווחה הינה כי יש להכיר בחומרתה של אלימות מילולית ותלונות לגביה נבדקות באופן רציני ומקצועי.
ראיות לאלימות מילולית במשפחה יכולות להיות עדויות של בני משפחה וחברים אשר היו עדים לאירועים או שמעו עליהם ממקור ראשון. כמו כן, ניתן להציג קלטות או מצלמות אשר מתעדות את האירועים. לדוגמא, ניתן להקליט שיחות טלפון מאיימות על ידי שימוש בהקלטה פנימית במכשיר הסלולארי.
כיצד מתמודדים עם אלימות מילולית במשפחה?
ההתמודדות מול אלימות מילולית במשפחה חייבת להיות באסרטיביות ובנחישות. גישה של סלחנות או ניסיון להגיע לשלום בית למרות ההתעללות המילולית עלולה להביא להישנותם של המעשים. לעיתים, ההתמודדות הראויה עם אלימות מילולית תהיה על ידי הגשת תלונה במשטרה ופנייה לגורמים מקצועיים. כמו כן, ניתן לפנות לבית המשפט ולבקש צו הגנה בגין אלימות מילולית כלפי בן זוג.
- אלימות במשפחה - גם הטרדה הינה הפרה של צו הגנה
- דחיית בקשה לצו הגנה של ידועה בציבור לעניין דירה שאינה שלה
- מה עושים נגד תביעות סרק בגין אלימות במשפחה?
- תלונת שווא וקנס בצידה - בית המשפט לענייני משפחה
ישנם גורמי רווחה שונים הנותנים מענה למקרים של אלימות מילולית במשפחה כגון מכון ויצ"ו, האגודה למען הילד, התנועה לקידום האישה – נעמ"ת, מוקד עירוני 106, המחלקות הסוציאליות ברשויות המקומיות ועוד. השופט משה אלטר, אשר דן בעניין זה בסוגיה של איומים מצד בעל על אשתו באמצעות הטלפון, כתב בפסק דינו - "תופעת האלימות במשפחה הינה, למרבה הצער, תופעה נפוצה במקומותינו. רבות דובר ונכתב, הן בפסיקה והן במסגרות אחרות, על הצורך בענישה מחמירה ומרתיעה כנגד עברייני אלימות במשפחה. יש לפעול כנגד אלימות במשפחה גם כאשר הנאשם לא פגע פיסית באשתו, אלא באלימות מילולית בלבד, שאין להקל ראש".
