הצדדים בתביעה שבפני היו נשואים זל"ז, נולדו להם 3 בנות, והם התגרשו בשנת 1999. ביום 07.10.99 אישר בימ"ש את הסכם הגירושין בין הצדדים ונתן לו תוקף של פסק דין. כרקע כללי יצויין כי הנתבע עבר להתגורר בארה"ב, שם הקים משפחה חדשה. במהלך השנים שלאחר הגירושין הסלים עד מאד הקשר בין הצדדים, עד אשר בשנת 2002 בקירוב, נותק הקשר, הנתבע חדל לשם מזונות והוצא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ.
נוכח צו עיכוב היציאה מהארץ הקיים כנגד הנתבע, אין הוא מגיע לישראל. לפיכך, לא הופיע הנתבע לקדמי המשפט ולישיבת ההוכחות, לא נחקר על התצהיר התומך בכתב ההגנה, לא הגיש תצהיר עדות ראשית ולא הזמין עדים מטעמו. יחד עם זאת, עדי התובעת נחקרו בחקירה נגדית ע"י ב"כ הנתבע, והוגשו סיכומים מטעמו.
מהן השלכות אי התייצבות נתבע לדיון?
1. דין התביעה, בחלקה, להתקבל מהטעם שהנתבע לא נחקר על תצהירו, וללא תצהיר הוא נותר מחוסר הגנה. כמו"כ לא הצליח הנתבע לסתור את דברי התובעת והעד מטעמה. אשר על כן, וכפי שיובהר בהמשך, עמדה התובעת בנטל הראיה המוטל עליה. זאת כאשר חלק מהנטל הועבר במהלך הדיון לכתפי הנתבע, אך זה נותר ללא תשובה.
2. אין מחלוקת כי לצדדים היו חיובים הדדיים על פי סעיף 1 לנספח להסכם. בהתאם לחיוב שהוטל על הנתבע אף הועברו כספים לתובעת ביום 17.04.00. התובעת הוכיחה כי האופציות שהיו ברשותה איבדו את ערכן לחלוטין עקב פירוק החברה הרלוונטית. טענה זו נתמכה בעדותו של עו"ד ט’, שהיה נאמן מטעם שני הצדדים.
3. טענתו המרכזית של הנתבע הינה כי לא קיבל כל דרישה להעברת חלקה של התובעת באופציות או במניות, ומשכך, לא הפר הסכם כלשהו.יש לדחות טענה זו. עו"ד ט’ הוסמך ע"י שני הצדדים לטפל במימוש האופציות ו/או המניות. הוא היה גם זה שסייע לצדדים בניסוח הנספח להסכם. בעדותו, מאשר עו"ד ט’ את טענת התובעת כי בשנת 2002 פנתה אליו בבקשה לממש את האופציות במקום עבודתו של הנתבע, ובעקבות כך פנה עו"ד ט’ לנתבע .אם אין די בכך, הרי שעל פי עדותו של עו"ד ט’ על הנתבע היה להודיע לתובעת כי יש אופציות שעליו לממש, ואין להטיל את חובת ההודעה על התובעת דווקא.
4. לא זו אף זאת, אין להטיל על התובעת להוכיח מעבר למה שהוכיחה משני טעמים נוספים. ראשית, מדובר בנתונים המצויים בידיעת הנתבע בלבד. שנית, אין להכביד עוד על התובעת ולדרוש ממנה "לרדוף" אחר הנתבע ברחבי העולם. אין מחלוקת כי הנתבע עבר להתגורר בחו"ל, הפסיק לשלם מזונות, חדל להגיע לארץ, ועשה ככל אשר לאל ידו על מנת לשבש את ניהול המשפט, לא התייצב לדיון, לא העיד והערים כל קושי אפשרי בדרכה של התובעת. ולו בשל חובת תום הלב, היה על הנתבע, עם דרישה ראשונה, ולכל המאוחר עם הגשת כתב ההגנה, להמציא מסמכים אודות האופציות/ המניות שצבר במקום עבודתו (ואשר הוסכם כי הן משותפות לצדדים), ולפרט מה עלה בגורלן. דבר זה לא נעשה עד עצם היום הזה.
5. אשר על כן יש לקבל את התביעה על פי האופציה השניה שמציעה התובעת, היינו שווי יתרת המניות ביום 10.06.02. הנימוק לכך הינו כדלקמן: ראשית, אכן לא ניתן להסתמך על האמור בכתבה בעיתון, יהא העיתון מכובד ככל שיהא. שנית, אין להסתמך על מכתבה של התובעת בהעדר אסמכתא כי הוא נשלח בד.ר עם אישור מסירה.
לסיכום,
הנתבע ישלם לתובעת סך 554,849 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (16.5.06) ועד התשלום בפועל. כמו"כ ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ + מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום בפועל.
