האם אישה זכאית למזונות משקמים לאחר נישואים אסורים של פסולי חיתון שנעשו בהליך אזרחי בפראג? כיצד יש להחיל את פסיקתו של הנשיא בדימוס, אהרון ברק, בדבר מזונות אזרחיים לאחר גירושין במקרה זה? סוגיה זו נידונה בבית המשפט לענייני משפחה במסגרת תביעה למזונות אישה לאחר גירושין של כהן וגרושה.
מדובר בעניין של מזונות אישה כאשר הנישואין הינם אסורים על פי הדין העברי (בני הזוג יהודים). בני הזוג, כהן וגרושה, התחתנו בנישואים אזרחיים בפראג ובמהלך הנישואים נולד להם ילדם המשותף. יש לציין כי ביום הגשת התביעה למזונות, היו בני הזוג נשואים, ושלושה חודשים לאחר מכן התגרשו כדת משה וישראל.
התובעת ניסתה בתביעתה להסתמך על הדין הדתי, ועל כן תבעה מזונותיה מיום הגשת התביעה ועד לתום הנישואים. עם זאת, בסיכומיה טענה התובעת כי זכאית היא גם למזונות שיקום לאחר הגירושין. ראשית, מדובר היה בהרחבת חזית אסורה. שנית, נראה היה כאילו התובעת מתכוונת לאחוז בחבל בשתי קצותיו – מצד אחד הדין העברי, ומאידך הדין האזרחי.
קראו עוד בתחום:
- בקשה למזונות שיקום - מזונות זמניים
- מזונות שיקום לידועה בציבור
- פירוק השיתוף של תכולת הדירה של בני הזוג
- דחיית בקשת אשה מהעדה הנוצרית יונית אורתודוכסית לדמי מזונות זמניים
סעיף 2(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט-1959 קובע כי החיוב במזונות יחול הדין האישי. כאשר מדובר בבני זוג יהודים, חל הדין העברי. ע"פ הדין הדתי, אישה הינה זכאית למזונות מבעלה לפי כבודה ומעמדה. חובת מזונות זו נוצרת עם הנישואין וממשיכה להתקיים כל עוד נישואין אלה תקפים. נוכח חיוב זה, הדין הדתי איננו מכיר בזכותה של האישה למזונות משקמים לאחר הגירושין.
הנשיא בדימוס, אהרון ברק, סלל בפסיקתו את הדרך לפסיקת מזונות שיקום מכוח תום הלב ודיני החוזים. יחד עם זאת, ברק סייג את הדברים והחילם על מקרים בהם בני זוג יהודים הינם תושבי ואזרחי ישראל ונישאו בנישואים אזרחיים מחוץ לישראל (שאינם מוכרים על פי ההלכה).
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי תביעתה של האישה למזונות שיקום לאחר הנישואין, דינה להידחות. השופטים ציינו בפסק הדין כי האישה הייתה נשואה לבעלה בנישואין אסורים אשר ההלכה איננה מכירה בהם. בפסק הדין צוין כי במקרים אלו, בהם נישא כהן לגרושה, אין האישה זכאית למזונותיה.
ההיגיון מאחורי תפיסה דתית זו הוא כי האישה לא תרצה להישאר במערכת זוגית בה הבעל אינו מחויב לזון אותה. לאמור, יש להביא להפרדה בין בני הזוג בכל מחיר, ועל כן אין להעניק זכויות שונות לאישה. קל וחומר כאשר מדובר במזונות שיקומיים.
כפיית גת על בנישואי כהן וגרושה, האמנם?
נישואי כהן עם גרושה אסורים לפי הדין העברי, אלא שאם כהן עבר על איסור זה ונשא אישה גרושה, יש לכפות עליו לגרשה. בכך, הדין העברי מכיר בדיעבד בנישואים שמלכתחילה היו אסורים, ורואה את בני הזוג כנשואים כדת וכדין לכל עניין.
כאשר עסקינן בנישואין אסורים, בדמות אישה גרושה הנשואה לכהן, אין האישה זכאית למזונות מבעלה.
הרציונאל העומד מאחורי מניעת זכותה של האישה למזונות הינו הרצון הדתי לזרז את סיום הנישואים האסורים כאשר הבעל אינו דואג לאישה ולפרנסתה. זאת ועוד, במקרים של נישואים אסורים, מתירה ההלכה לנקוט בסנקציות ולכפות על הבעל לגרש את אשתו. על כן, במקרה בו הבעל הוא המעכב את ביצוע הגירושין, ניתן לכפות עליו לשלם את מזונות אשתו בשל אותה סיבה – הפעלת סנקציות בכדי לגרום לבעל לתת גט לאשתו.
