|
הצדדים הינם זוג נשוי אשר נשאו ביום 28.10.02 ומנישואיהם אלו נולד לצדדים בן יליד 1.9.03. בין הצדדים מתנהלים הליכים בבית המשפט הכוללים, תביעת מזונות שהוגשה לבית המשפט על ידי הקטין באמצעות אימו – הנתבעת בתיק דנן, ופירוק שיתוף של דירת המגורים והמטלטלין שהוגש על ידי התובע כנגד הנתבעת.
במסגרת תביעת המזונות ניתן פסק דין ביום 7.6.06. כך גם בענין פירוק השיתוף ככל שהוא מתייחס לדירת המגורים. נושא שנותר לבית המשפט להחליט הוא פירוק השיתוף של "תכולת הדירה".
קרא עוד...
האם יש לפרק את השיתוף במטלטלין?
1. התובע בתביעתו לא עשה כל חלוקה בין המטלטלין, וביקש את פירוק השיתוף בכל המטלטלין המצויים בדירה מאחר ולטענתו כל המטלטלין הינם רכוש משותף. התובע לא התכחש לכך כי חלק מהתכולה נרכש ע"י אימה של התובעת אולם לטענתו זה ניתן במתנה. המחלוקת בין הצדדים נצטמצמה איפוא לגבי אותו חלק בתכולה אשר לגביו נטען כי נרכש על ידי אימה של הנתבעת קרי: ריהוט חדר שינה, סלון ומקרר. בית המשפט אמור לקבוע האם מטלטלין אלו ניתנו במתנה או שמא שייכים לאם התובעת, וניתנו לצדדים בהשאלה.
2. נוהג שבעולם ותופעה שכיחה היא, שהורים מסייעים לילדיהם בעיקר כאשר מדובר בילדים העומדים לפני נישואיהם. תכולת הדירה נשוא הדיון נרכשה באוגוסט 02 כאשר הצדדים נשאו זה לזה באוקטובר 02. אין ספק לבית המשפט כי בעת שנרכשו הרהיטים הנ"ל, הצדדים התכוננו כבר לחתונתם. הטענה שנטענה ע"י אם הנתבעת בחקירתה כי החתונה היתה בהפתעה, נדחית מכל וכל לאחר שהתברר כי הצדדים התגוררו יחדיו אצל הורי התובעת כשנה ו – 3 חודשים לפני מועד חתונתם.
קרא גם...
3. לכאורה, מי שטוען לזכות על המטלטלין זו אימה של הנתבעת והיא נגררה ע"י הנתבעת לסכסוך שבין הצדדים. משלא הגישה אם הנתבעת תביעה, אלא באה לסייע לתובעת בהגנתה, כאשר המטרה היא להגדיל את רכוש הנתבעת, יש בכך רק להחליש את עמדת הנתבעת.
4. כבר נפסקה ההלכה, כי כאשר ישנה מחלוקת האם נכס ניתן כהלוואה או מתנה כאשר הצדדים זרים זה לזה, על הטוען למתנה נטל הראייה. אולם, כאשר מדובר במערכת יחסים כאשר הנותן הינו קרוב של המקבל קרבה בין אם לבת, (וכך הוא המקרה דנן), נטל הראייה מוטל על הטוען להלואה .
5. כאמור הצדדים נשאו זה לזה באוקטובר 02. כחודשיים קודם רכישת הריהוט. עובדה זו דורשת מהנתבעת להביא עדויות וראיות ברורות כדי לסתור את חזקת המתנה הקיימת שבין הורים לילדים. קיימת תופעה שכיחה של נתינה של הורים המתבצעת בשלב מסויים בחיי המשפחה של הילדים כאשר היחסים תקינים, אשר בדיעבד הופכים לטענת הנותן להלוואות כאשר כבר אינו מעוניין להטיב עם המקבל וזאת בעקבות סכסוך אשר כמובן לא היה צפוי בעת מתן הרכוש. על כן יש לחוש ולבדוק בקפידה את טענות הנתבעת כדי לסתור החזקה.
6. היסוד המכריע במקרים כגון אלו הינו יסוד הכוונה, דהיינו כוונתו של הנותן, וזוהי שאלה שבעובדה, תשובה לה ניתן ללמוד ממכלול הנסיבות העובדתיות האופפות את המקרה, כגון: התנהגות הצדדים, אמירותיהם, ניסיון החיים הכללי וההגיון הבריא. במקרה דנן ישנן מספר עובדות שבהצטרפם יחד, יש בהם כדי לשלול את הטענה בדבר נתינת המטלטלין בהשאלה: א. רכישת המטלטלין, סמוך למועד נישואי הצדדים. ב. העברתם ישירות לדירתם של הצדדים מהחנות הנרכשת. ג. סוג המטלטלין, כגון חדר שינה וסלון אשר במהותם משמשים את חיי הצדדים במשך הנישואין וזאת להבדיל מרכוש עסקי.
7. בית המשפט שמע את אם הנתבעת ולא השתכנע כי אכן בכוונתה היה לרכוש את הרהוט
עבור ביתה האחרת, כל ההתנהלות של האם כפי שתואר על ידה אין בה כדי להוכיח את כוונתה ליתן את התכולה בהשאלה ולא במתנה. דווקא הצגת הקבלות שהציגה האם ככל שמתייחסות לחדר השינה ולסלון מצביעות על כוונה לתת מתנה וזאת להבדיל מההזמנה המתייחס למקרר, אשר בו מצאה לנכון אם התובעת לציין את שמה ומס’ הטלפון שלה ומספר הטלפון של הבת אלמוגית. אם יש לבית המשפט ספק כלשהוא לגבי תכולה מסויימת אשר נתנה בהשאלה ולא במתנה, הינה אך ורק לגבי המקרר. לאור כל האמור אני קובע בזה, כי פרט למקרר כל התכולה ללא יוצא מהכלל הינה משותפת לצדדים ולגביהם יש לבצע את פרוק השיתוף.
לסיכום,
יש להורות על פירוק השיתוף לגבי כל התכולה של הדירה למעט המקרר שלגביו יש לביהמ"ש ספק אם ניתן במתנה אם לאו. יש לחייב את הנתבעת בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 750 ₪ בתוספת מע"מ.
|
