תמש (נצ') 24041-07-12 א.א נ' ע.א
תביעה לתשלום מזונות אישה יכולה להיות מוגשת בשני מישורים. ראשית, האישה יכולה להגיש תביעה כאמור מכוח סעיף 4 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) שלא אגב גירושין. במקרה זה, האישה יכולה לבחור האם היא רוצה להגיש את התביעה בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. שנית, תביעת מזונות אישה יכולה להיות מוגשת גם אגב גירושין. כעת, כריכת התביעה על ידי הבעל גוברת על בחירת האישה. על מנת שלא להביא לריקון בחירת האישה מתוכן, הלכה פסוקה היא כי כריכת מזונות אישה לתביעת גירושין על ידי הבעל צריכה לעמוד בשלושה תנאים מצטברים:
- הבעל הקדים להגיש את תביעת הגירושין לבית הדין הרבני ומדובר בתביעה כנה.
- עניין מזונות האישה נכרך לתביעת הבעל כדין.
- כריכת המזונות לתביעת הגירושין הייתה כנה.
כפי שצוין לעיל, עסקינן בתנאים מצטברים. דהיינו, די בכך שאחד מהם לא התקיים כדי לשמוט את הקרקע תחת סמכותו של בית הדין הרבני לדון במזונות האישה (וזאת גם כאשר הבעל הגיש את תביעת המזונות הכרוכה בטרם הוגשה תביעה בעניין לבית המשפט לענייני משפחה).
קראו עוד בתחום:
- אישה עזבה את הבית - האם תהיה זכאית למזונות אישה?
- חוסר תום לב בתביעת מזונות אישה - כלי בהליך הגירושין
- הפחתת מזונות לאחר מעבר מהונג קונג לישראל - אכיפת פסק דין זר
- אישה מוסלמית עזבה את הבית לכאורה בשל אלימות - האם היא תקבל מזונות אישה?
- הסכמה בדבר עזיבת בעל את הדירה ודחייה של תביעה למזונות אישה
להלן דוגמא למקרה כאמור. במקרה זה, בית המשפט לענייני משפחה התבקש לקבוע כי בית הדין הרבני לא היה מוסמך לדון במזונות האישה וזאת בגין כריכה שלא כדין. האישה טענה כי בתביעת בעלה לבית הדין הרבני לא הייתה כל עתירה לסעד לפיו הוא ביקש לדון במזונות אישה. הודגש כי כריכה של מזונות לתביעה כגון דא צריכה להיות "כריכה בפועל".
במקרה המדובר, כותרת תביעתו של הבעל הייתה "תביעת גירושין ולכל הכרוך בגירושין: חלוקת רכוש, פירוק שיתוף, מזונות ילדים, משמורת והסדרי ראיה". הווה אומר, סוגיית מזונות האישה לא מצאה ביטוי מפורש כבר בכותרת התביעה. עניין זה חזר על עצמו גם בפרק הסעדים של התביעה הכרוכה. הבעל התייחס לסוגיות כגון חלוקת הרכוש, מזונות הילדים והסדרי הראיה, אך לא עסק במזונות אשתו.
לסיכום,
נקבע כי היות והבעל לא כרך את סוגיית מזונות האישה לתביעה באופן מפורש, אזי הכריכה לא הייתה כדין ולא נעשתה בפועל. אי לכך, בית המשפט קבע כי הבעל לא עמד בתנאים המצטברים לשם הקניית סמכות לבית הדין הרבני והאישה הייתה רשאית להגיש את תביעתה בעניין לבית המשפט לענייני משפחה.
