התביעה שלפנינו הינה תביעה למזונות אישה מעוכבת ותביעת פיצויים בגין אי-מתן גט. את התביעה הגישה האישה כנגד הגבר, אשר למרות פסק דין שניתן בעניינו בבית הדין הרבני בשנת 1999, לפני כעשר שנים, אשר קבע כי עליו לתת גט לאשתו, מיאן האחרון לעשות זאת והמשיך להותיר את האישה עגונה במשך שנים רבות.
הבעל המשיך בסירובו לתת גט לאישה, ובית הדין הרבני הורה על מאסרו לחמש שנים או עד מתן הגט. עם זאת, דבק הבעל בסירובו עד כי בית הדין, לאחר שנתיים של מאסר, המציא נגדו איסורים שונים כגון, איסור חופשות בבית הכלא, איסור החזקת חפצים אישיים, איסור עבודה בשכר ועוד.
קראו עוד:
שלושה חודשים לאחר המצאת האיסורים בעניינו, הופיע הגבר בפני בית הדין והמשיך בסירובו לתת גט לאישה. בית הדין הרבני קבע כי עליו להיכנס לצינוק בבית הסוהר למשך חצי שנה. חצי שנה לאחר מכן חתם הגבר על שטר ובו הוא התחייב לקבל את הרב מרדכי אוירבך כבורר. לפי חתימתו, גם במידה ויקבע הרב כי עליו להעניק גט לאישתו, יעשה כן.
למרות שקבע הרב אוירבך כי על הצדדים להתגרש, מיאן הגבר להעניק הגט לאישה. אי לכך הגישה היא תביעתה לקבלת מזונות מחמת היותה "מעוכבת מחתמו להינשא", וכמו כן הגישה תביעת נזיקין על סך 1,500,000 ש"ח בגין הנזקים שנגרמו לה עקב העיכוב במתן הגט.
מהם מזונות "מעוכבת מחמתו להינשא"?
האישה טענה בבית המשפט, כי כאשר נתבעים מזונות מדין "מעוכבת מחמתו", בנסיבות בהן חויב הבעל ליתן גט ואינו עושה כן, כי אז אין להתחשב בהכנסות האישה מעבודתה או מרכושה ויש לפסוק לה מזונות כאילו אינה משתכרת. לטענתה, עכב סירוב מתן הגט, אין ביכולתה לבנות מחדש את חייה ולהינשא ועליה לחסוך כספים לעת זקנה.
ישנם כמה כללים לפסיקת מזונות בדין מעוכבת על פי הפסיקה. תנאי הכרחי לצורך פסיקת מזונות אלו הינו קיומו של פסק דין של בית הדין הרבני המחייב או כופה את הבעל לגרש את אשתו. פסיקת מזונות "מעוכבת" מטרתה הסדרת מחייתה וכלכלתה של האישה בתקופה שאינה יכולה להינשא לאחר היות ועדיין נשואה לבעל עקב סירובו ליתן גט. לא מדובר בעונש או קנס המוטל על הבעל, אך אין ספק כי פסיקת מזונות מסוג זה, מטרתה להביא את הבעל לכך שיגרש את אשתו.
- האישה אינה יהודייה, לא תקבל מזונות - בתה הלא יהודייה כן תקבל
- דחיית בקשת אשה מהעדה הנוצרית יונית אורתודוכסית לדמי מזונות זמניים
- פסק דין בעניין חיובה של אישה לצאת לעבוד
כמו כן, מזונות "מעוכבת מחמתו" עשויים להיפסק אף כאשר על פי הדין הכללי בעניין המזונות ייתכן ולא היה יסוד לחיוב. כך לדוגמה, לצורך פסיקת מזונות מעוכבת האישה אינה חייבת לגור עם הבעל, ואין גם צורך לבחון מהי עילת החיוב בגירושין (האם קיימת עילה מוצדקת להעדר המגורים המשותפים כגון בגידה).
כיצד מחשבים מזונות אלו?
גובה המזונות מדין מעוכבת מחמתו ייפסק תוך התחשבות בצרכי האישה וביכולתו הכלכלית של הבעל.
הגבר והאישה נדרשו, כבכל תביעת מזונות, להגיש הרצאת פרטים ובהם מפורטים צרכיהם של הצדדים מבחינה כספית. עם זאת, הגבר לא השכיל להמציא הרצאת פרטים מסוג זה, דבר אשר עמד לו לרועץ במהלך הדיון המשפטי.
החובה לצרוף הרצאת פרטים לתביעת מזונות כשמה כן היא – חובה. תובע בתביעת מזונות אשר אינו ממלא אחר חובה זו, או ממלא אחריה כלאחר יד (לעתים אף מציג נתונים לא נכונים) נוטל על עצמו סיכון.
השופטת קובעת - מזונות העבר על סך 377,000 שקלים
השופטת קבעה כי גובה מזונותיה של האישה יעמוד על סך של 2,450 שקלים בחודש, לאחר חישוב צרכיה בהתאם להרצאת הפרטים שהציגה האחרונה בדיון.
בגין התנהגותו של הגבר, תוך התעלמות מוחלטת ממתן הגט, הן בהתאם לצווי בית הדין הרבני, והן בגין התקופה אשר ריצה במאסר בבית הסוהר ובצינוק, קבעה השופטת כי עליו לשלם לאישה גם פיצויים בגין הנזקים אשר נגרמו לה עקב עגינותה.
פיצויים אלו נקבעו על ידי השופטת על סך כל 377,000 שקלים. סכום זה כלל פיצויים מוגברים מחד ובעקבות מזונות העבר, החל משנת 1998, השנה בה עזב הגבר את הבית והפסיק לזון את אשתו.
