מזונות אישה עובדת

דיני המשפחה בישראל מושפעים ונקבעים בהתאם לדין האישי אשר חל על הצדדים. במידה ועסקינן בבני זוג יהודים, חל על האחרונים הדין העברי. המשפט העברי הטיל על הבעל את חובת תשלום מזונות אישה, וזאת כל אימת שבני הזוג נשואים. למעשה, חובת המזונות הנ"ל מהווה אפוא חלק ממערך שלם של זכויות וחובות העומד בין בני הזוג במהלך נישואיהם.

מזונות האישה הינה חובה המוטלת על הבעל והיא מוצאת אף ביטוי בכתובתה של האישה. דמי מזונות אישה יכולים להיות מסופקים גם מכוח הסכם (לדוגמא, הסכם בין בני זוג ידועים בציבור). לעיתים, בני הזוג מכלילים בהסכם הגירושין גם חובת תשלומים עיתיים, בתור מזונות אישה, לתקופה מסוימת.

      קראו עוד בתחום זה:

• דחיית בקשת אשה מהעדה הנוצרית יונית אורתודוכסית לדמי מזונות זמניים
• סרבן גט ישלם פיצויים על סך 377 אלף שקלים
• האישה אינה יהודייה, לא תקבל מזונות - בתה הלא יהודייה כן תקבל
• החלטה בבקשה לקביעת מזונות זמניים עבור האישה

בניגוד למזונות ילדים, מזונות אישה מורכבים מהצרכים של האחרונה כפי שהיא הורגלה בבית בעלה. צרכים אלה כוללים כלכלה, מזון, מדור, ביגוד, קוסמטיקה, הנעלה, הוצאות רכב, הוצאות רפואיות, תרבות וכדומה. מה אפוא דינה של אישה אשר עובדת מחוץ לביתה ומרוויחה כביכול את מזונותיה בעצמה? כיצד נקבעים מזונות אישה עובדת?

הדין העברי איננה מכריח אישה לצאת ולעבוד מחוץ לבית. חובה זו מונחת כולה, לפי הדין העברי, על הבעל. דהיינו, הבעל חייב לזון את אשתו גם כאשר האחרונה איננה עובדת מחוץ לביתה. עם זאת, במידה והאישה אכן עובדת (כפי שאכן קורה במרבית הזוגות כיום בישראל), הרי שייתכן ו"מעשה ידיה תחת מזונותיה".

דהיינו, ייתכן כי הכנסתה מעבודתה מספקת את מזונותיה. במקרים אלה, הבעל רשאי לטעון כי הכנסתה של האישה מהווה את עיקר מזונותיה והוא אינו חייב בתשלום מזונות אישה. בית המשפט (או בית הדין הרבני) יקבל טענה זו כל אימת שהכנסתה של האישה אכן מספקת את צרכיה בהתאם לרמת החיים לה הורגלה האחרונה. אי לכך, בפסיקת מזונות זמניים, ניטשת לא אחת מחלוקת בין הצדדים בנוגע לרמת החיים של בני הזוג.

שיקולי בית המשפט

נשים רבות מפסיקות לעבוד עם תחילת ההליכים המשפטיים. האם בית המשפט יכול "להכריח את האישה לעבוד"? התשובה לשאלה זו הינה חיובית. עם זאת, במקרים כגון דא, בית המשפט מעמיד לנגד עיניו מספר שיקולים כגון -

מהו היקף הכנסותיה של האישה מעבודתה, האם עסקינן באישה שעבדה כל השנים, האם האישה נאלצה לצמצם או להפסיק את עבודתה בשל ההליכים המשפטיים, האם מדובר באישה אשר יש לה פוטנציאל השתכרות אך היא מעולם לא עבדה, האם האישה איננה עובדת בתור אסטרטגיה משפטית (להפעיל לחץ כלכלי על הבעל בהליכים המשפטיים), האם האישה תמת לב?

דוגמא לפסק דין

להלן דוגמא לפסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה. מדובר באישה אשר הגישה תביעה כנגד בעלה למזונות אישה בסך 4,800 שקלים. האישה טענה כי הסכום הנ"ל הינו הסכום הדרוש לה בגין הוצאות בריאות, קוסמטיקה, כלכלה, ביגוד ותרבות. הגבר טען, בכתב ההגנה, כי הוא מצוי במצב בריאותי רופף והכנסתו דלה. כמו כן, הגבר ציין כי האישה זכאית לגמלה מטעם המוסד לביטוח לאומי בשיעור של 5,000 שקלים לחודש וגמלת פנסיה. למעשה, נטען כי "מעשי ידיה של האישה באו תחת חיוב המזונות".

בית המשפט קבע, על פי הנסיבות אשר הוצגו בפניו, כי יש לקבל טענות הגבר. בפסק הדין נכתב כי האישה השתכרה 5,000 שקלים בחודש, לעומת משכורת של 2,100 שקלים בלבד של הגבר. כמו כן, הובהר כי במהלך הנישואין הגבר לא פרנס את משפחתו, לרבות את אשתו. "לנוכח העובדה שכספי הפנסיה שלהם זכאית האישה לא חולקו בין הצדדים, ונשארו במלואם בחזקת האישה, ומשההכנסה של האישה גבוהה משל בעלה, ולנוכח הכלל מעשי ידיה כנגד מזונותיה", נראה כי אין מקום לחייב את האיש במזונות האישה", נקבע בפסק הדין.