13 שנים לאחר שנמצאו ירויים בדירתם בירושלים, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי הספר דוד אפוטה היה זה שרצח של בת זוגו, ענת אלימלך, ולא ההפך (כפי שסברה המשטרה בהתחלה). פסק דין זה הינו פסק דין חלקי בתביעה נזיקית (על סך 9.5 מיליון שקלים) אשר הוגשה כנגד עיזבונו של אפוטה.
מדובר בתביעה חריגה אשר הוגשה על ידי בני משפחתה של אלימלך, צעירה מצליחה ותוססת שנרצחה בדמי ימיה. תביעה זו הינה מיוחדת, הן מבחינת היקפה, הן מבחינת נסיבותיה הקיצוניות, והן משום שהיא הונחה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה.
משפחתה של הנרצחת טענה כי בעקבות שיבוש זירת הרצח על ידי אחיו של המנוח, אלימלך הואשמה ברצח בן זוגה. התובעים הוסיפו כי במשך 13 שנה הם סובלים סבל רב וחווים עוגמת נפש, ועד לזיכויה מעבירת הרצח בפסק הדין שניתן לאחרונה, לא ידעו הם מנוח. עוגמת נפש זו באה לשיאה בכך שאלימלך נאלצה להיקבר בחלקת המתאבדים בבית הקברות, וזאת בשל החשש כי היא רצחה את בעלה והתאבדה לאחר מכן. מבחינה משפטית, מדובר בתביעה חריגה שכן תביעות נזיקין אינן מוגשות, בדרך כלל, לבית המשפט לענייני משפחה.
תביעות נזיקיות בבית המשפט לענייני משפחה היו, עד לאחרונה, מחזה יחסית נדיר בנוף המשפט בישראל. על פי סדרי הדין האזרחי, בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בתביעות בין בני משפחה בנושאים כגון משמורת, רכוש, הסדרי ראיה, מזונות וכדומה. המחוקק לא מנה ברשימה זו גם תביעות נזיקיות וזאת משום שבתקופה בה נחקקו סדרי הדין, לא הייתה מגמה של הגשת תביעות נזיקיות לבית משפט זה.
פיצויים בבית המשפט לעניני משפחה?
- אישה מוסלמית תקבל פיצויים בגין גירושין ללא הסכמה
- גירושין ללא הסכמה באמצעות SMS
- אלימות במשפחה - פיצויים בגין תקיפה של האישה על ידי הבעל
- הפרת הבטחת נישואין במגזר החרדי
- פיצויים ישולמו לאישה בעקבות התעללות מצד הבעל
בשנים האחרונות, עם זאת, חלה עלייה של ממש במספר תביעות הנזיקין אשר מוגשות לבית המשפט לענייני משפחה. מדובר בתביעות המבוססות על עילות שונות, ובעיקר בגין אלימות במשפחה (אלימות, התעללות וכדומה). כמו כן, מונחות לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה תביעות נזיקין נוספות כגון פיצויים בגין סרבנות גט, הפרת הבטחת נישואין, הפרת הסכם ממון וכדומה.
הרחבת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה נעשתה בפסיקה שניתנה בשנת 2000 בבית המשפט העליון. בפסיקה זו נקבע כי בית המשפט לענייני משפחה הינו בר סמכות לדון בכל סוג תובענה בין בני משפחה, ואשר נובעת מסכסוך משפחתי.
כתולדה מכך, תביעות נזיקיות רבות, אשר היו מוגשות עד לאחרונה לערכאות השלום והמחוזי, מוגשות כעת לבית המשפט לענייני משפחה. דוגמא לכך הינו פסק הדין בין משפחת אלימלך למשפחת אפוטה. על פניו, מדובר בעניין אזרחי מובהק – תביעה הנגררת לפלילים. עם זאת, היות והשניים היו בני זוג בעת הרצח וההתאבדות, הוגשה התביעה לבית המשפט לענייני משפחה.
משמעות משפטית
ניהול הליכים אזרחיים מתחום הנזיקין, בבית המשפט לענייני משפחה, הינו בעל השלכות משפטיות וכלכליות על הצדדים. לדוגמא, כאשר סכום התביעה הינו גבוה, והתביעה הייתה אמורה להיות מוגשת לבית המשפט המחוזי, נהנים התובעים מירידה בערכאה חרף הסכום. בית המשפט לענייני משפחה הינו במעמד של בית משפט השלום, וערעור על החלטתו יוגש לבית המשפט המחוזי. אי לכך, תביעות בסכום גבוה, יורדות למעשה ערכאה.
עניין נוסף, האגרות בבית המשפט לענייני משפחה שונות מהאגרות בבית המשפט המחוזי. כמו כן, ניהול דיונים בבית המשפט לענייני משפחה שונה מניהול הדיון בבית המשפט המחוזי. לדוגמא, בעלי דין אינם יכולים להסתמך, בבית המשפט לענייני משפחה, על חוות דעת מומחה מטעמם. כמו כן, בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לסטות מהכללים הנקובים בחוק, וזאת מטעמים של צדק והבנה כי מדובר בטובתם של קשישים, קטינים ויחסי פנים משפחתיים.
