גבר גרוש כבן 70, הגיש בפני בית המשפט לענייני משפחה באשדוד, תביעה לביטול הסכם ממון שנערך ונחתם בשנת 2004 עם אשתו לשעבר, בטענה כי מדובר בהסכם מקפח שנכרת בחוסר תום לב, ובנסיבות של עושק.
בשנת 1964, הצדדים נישאו, ולהם ארבע בנות. הם מתגוררים בבית המוערך בסך של מיליון דולר, ובמהלך השנים התובע עבד כנהג מונית עצמאי, ורכש שלושה רישיונות להפעלת מונית. היחסים בין הצדדים עלו על שרטון, ובשנת 2008 נחתם הסכם גירושין.
התובע טען כי חתם על הסכם הממון, לפיו כל הרכוש המשותף שצבר במהלך חייו יעבור לגרושתו, לרבות הבית המשותף והרישיונות למונית, מאחר ואשתו פתחה כלפיו חשדנות כפייתית, וסברה כי הוא רוצה לעזוב אותה ולנשלה מכל הרכוש המשותף.
הבעל טען כי אשתו הוליכו שולל בשל התנהגותה החשדנית
על מנת לבנות את האמון ביניהם ולהוכיח שחששותיה מופרכים, הוא חתם על ההסכם, מתוך הנחה שמדובר ברכוש משותף שיישאר כך גם לאחר החתימה. לכן טען כי יש לבטל אותו, מאחר והוא לא הבין את משמעות הדברים, והופעל עליו מכבש לחצים מצד אשתו, שפגע בשיקול דעתו.
התובע העלה שורה של טענות כלפי אישיותה החשדנית של גרושתו, וסיפר כי היא פחדה לטוס עמו לחופשה בחו"ל, מחשש שישליך אותה מהמטוס, ואף קנתה לעצמה מקרר קטן, ונעלה אותו במנעול, מאחר וחשבה שהוא מנסה להכניס רעל לתוך המזון שלה.
כמו כן, לפי ההסכם, הבעל נדרש לשלם דמי שכירות בתמורה למגוריו בביתו שלו, כל עוד הנתבעת בחיים, ובמידה ויתגרש ממנה, הוא יאלץ לשלם לה סכום משמעותי נוסף. לכן הוא חזר לעבוד בגיל 69 כסדרן בתחנת מוניות, על מנת שלא להיות תלוי בחסדיה.
הבעל רצה להעביר לאשתו את כל רכושו כאות הערכה
הנתבעת הכחישה את רוב טענות, וטענה שיש לדחות את התביעה, מאחר ומדובר בהסכם שנחתם ביוזמת התובע ומרצונו המלא והחופשי. עוד הוסיפה כי במהלך כל שנות הנישואין היא סבלה מהתנהגות מחפירה מצד בעלה, ומאלימות פיזית ומילולית, וטענה כי הוא בגד בה וניהל רומנים רבים מאחורי גבה.
הנתבעת טענה כי היא הקריבה את חיי הקריירה שלה לטובת גידול הבנות וניהול משק הבית, לכן התובע ביקש להעביר לה את כל רכושו, כאות הערכה להיותה אשה נאמנה ועל מנת לדאוג לעתידה.
לאחר שמיעת טענות הצדדים קבע בית המשפט כי גרסתה של הנתבעת, לפיה התובע ביקש להעביר לה את רכושו מאחר והוא אוהב אותה אינה הגיונית ואינה סבירה, לאור מערכת היחסים שתיארה, המורכבת משקרים, בגידות ואלימות במשפחה.
עוד נקבע כי תנאי הסכם הממון שנחתם בין הצדדים גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, לפיהם הבעל אינו מקבל כל תמורה ומעביר לאשה את כל רכושו וכבול אליה ולבית. על כן נקבע שמדובר בהסכם החורג ממתחם הסבירות, למרות שאושר על ידי בית המשפט.
בנסיבות אלה קבע בית המשפט שיש לבטל לאלתר את הסכם הממון שנערך על ידי הצדדים, וחייב את הנתבעת בהוצאות המשפט בסך 7,500 שקלים.
תמ"ש 20117-02-10
