הפרת הבטחת נישואין

ההוצאות לקראת טקס החופה, החינה, חגיגות האירוסין והמוניטין הציבורי אינם עניין של מה בכך והפסיקה הישראלית הכירה זה מכבר בהפרת הבטחת נישואין כעילה לתשלום פיצויים. פיצויים אלו יכולים להיות חומריים כנגד קבלות (דוגמא – כסף ששולם לאולם או לתקליטן מבעוד מועד) או פיצויים נפשיים (כגון עוגמת נפש, פגיעה בשם הטוב וכו’).

מקורה של התביעה להפרת הבטחת נישואין הינו בדיני החוזים כאשר קיים הבדל קטן מהפרת חוזה רגילה, שכן הוכחה של הפרת הבטחת נישואין יכולה להיתמך גם מבלי להוכיח כוונה של הצד השני לבצע מעשה רמייה כלפי הצד "הנבגד".

• דוגמא לתביעה בגין הפרת הבטחת נישואין
• תובענה ידועה בציבור למזונות ולפיצויים בגין הפרת הבטחת נישואין
• בגדה בבעלה ודורשת פיצויים על גירושין חד צדדיים
• הפרת הבטחת נישואין בעדה המוסלמית לאחר טקס האירוסין

בבואו של בעל דין להוכיח הפרת הבטחת נישואין, עליו להוכיח כי בהצעת הנישואין התקיימו יחסים חוזיים בהתאם לסעיף 2 לחוק החוזים. תנאי ראשוני לביסוס עילה זאת, כמו לגבי כל הפרת חוזה, היא הוכחה כי היו הצעה או הבטחה מסוימת תוך כדי כריתת חוזה (אפילו בע"פ) בין הצדדים כפי שנדרש ליצירת יחסים חוזיים עפ"י החוק.

הבעיה העקרונית בהוכחת הבטחות או הסכמים מסוג זה, היא כי עצם הבטחת נישואין הינה בדרך כלל עניין שבינו לבינה והיא אינה כתובה או ראויה להוכחה כמו הסכמים מסחריים. אי לכך, בוחן בית המשפט בקפידה, האם באמת הוצעה הצעת נישואין כמקובל בחברה. הוכחות אלו ניתן לעשות על ידי הצגת חשבוניות ששולמו לאולמות חתונה, עדויות מחברים או בני משפחה לגבי אירוסי בני הזוג, הנפקת הזמנות, רכישת בגדים הדדית (שמלת כלה או חליפת חתן) וכו’.

יש לציין כי חוזה נישואין נבחן מחד גיסא על פי ברוח חוק החוזים, אך מאידך מדובר בחוזה ייחודי אשר נטועים בו רגשות ואינטימיות ולכן הסעד הנפסק בגין הפרתו הינו סעד מיוחד (תמיד פיצויים כספיים)י, ומשתנה ממקרה למקרה.

במידה ולא הצליח הצד הדורש פיצויים בגין הפרת הבטחת הנישואין להוכיח כי התקיימה הצעת נישואין כמקובל מבחינה חברתית מן הרקע ממנו מגיעים הצדדים (לדוגמא – ישנם מגזרים שנהוג לבקש את ידה של הכלה מאביה), לא יקבל בית המשפט את טענתו. כאמור, דרכים נפוצות להוכחת הפרה זו הינם קבלות על אולם חתונה, תשלום שנעשה לתקליטן או שמלה כלה וכו’.