נישואים בין בני זוג, אשר נפרשים על תקופות ארוכות, מקימים שיתוף ברכוש ובזכויות השונות. לדוגמא, מלבד הזכויות הברורות על המכוניות והבית, קיימת זכות משותף לצדדים על תנאים סוציאליים, קרנות השתלמות, פנסיה וכדומה. כיצד יש להתייחס לזכייה מקרית בסכום כסף גדול במיוחד? האם מדובר בנכס בר איזון או שמא עסקינן ברכוש פרטי של אחד מבני הזוג?
מקרה שזהו עניינו הונח לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה. מדובר בתביעה בין בני זוג אשר התחתנו לפני כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון בין בני זוג. אי לכך, המשטר הרכושי החל עליהם היה הלכת השיתוף.
הלכת השיתוף הינה דרך לחלוקת רכוש בין בני זוג שהינה פרי הפסיקה. השופטת בדימוס, אילה פרוקצ'יה, התייחסה לכך בבג"צ 2222/99 אנג'ל נ' בית הדין הרבני הגדול ואח' (פ"ד נ"ד(5) 401). "משמעותה של הלכת השיתוף היא כי בני זוג אשר מנהלים חיים תקינים תוך כדי מאמץ משותף, חזקה עליהם שהרכוש אשר נצבר על ידם משותף להם ונמצא בבעלות משותפת".
קראו עוד על חלוקת רכוש:
- חלוקת פירות נכס שאינו בר איזון
- האם נכס בבעלות אחד מבני הזוג מלפני הנישואין הוא רכוש משותף?
- איזון לא שווה של נכסים בגין אלימות במשפחה, אימתי?
- זכויות פנסיה בגירושין
הנשיא בדימוס, אהרון ברק, הוסיף והתייחס לסוגיית כוונת השיתוף. "שותפות ברכוש בין בני זוג נגזרת מתוך גמירות הדעת של הצדדים והיא נלמדת מנסיבות חייהם המשותפים. עצם קיום חיים משותפים והרמוניים מעיד על שיתוף ואין צורך להוכיח כוונת שיתוף בנוגע לנכס כזה או אחר. כל אימת שאין בין בני הזוג הסכם מפורש, ולא ברור מה הייתה כוונת הצדדים בזמן הרכישה, בית המשפט מייחס לנכס בעלות משותפת". הדברים אמורים גם כאשר נכס רשום באופן מובהק על שמו של אחד מבני הזוג בלבד.
"שותפים ברווח ובהפסד, בשמחה ובצער"
במקרה דנן, הצדדים הודו כי במהלך שנות הנישואין אכן שרר ביניהם שיתוף ברכוש. המחלוקת סבבה סביב המועד בו תם השיתוף. כמו כן, הצדדים היו חלוקים, מן הסתם, בסוגיית השיתוף בכספי הזכייה. סוגיה שזהו עניינה נדונה גם על ידי השופט שוחט בתמ"ש (ת"א) 74231/99 (תק-מש 2001(2) 1).
בפסק דין זה נכתב כי אין לא יכולה להיות מחלוקת לכך שכספי זכייה של מי מבני הזוג – בפיס, בלוטו או בכל מקום אחר – מהווים רכוש משותף או נכס בר איזון. ומוסיף השופט שוחט – אין זה משנה אם הכרטיס נרכש מהחשבון המשותף או מחשבון פרטי של אחד מבני הזוג.
לפי השופט שוחט, הגיון להלכה זו נעוץ במהותה של הלכת השיתוף. במהלך חיי נישואים, כל אחד מהצדדים נותן לפי יכולתו ומקבל כצרכיו על פי יכולתה של המשפחה. מדובר בשותפות חיובית בה תרומות של כל אחד מהצדדים מהווה אפוא ביטוי אנושי למאמץ המשותף. שותפות זו יכולה להיות לטוב ולרע – לשמחה ולצער, לאושר ולסבל, להפסד ולזכייה. למעשה, התנאי לשותפות בכספי הזכאי הוא – חיים משותפים תקינים ללא מחלוקת בנוגע לתחולת חזקת השיתוף.
לסיכום, כספי זכייה בהגרלה אשר בה זוכה אחד מבני הזוג, במסגרת החיים המשותפים, הינם כספים ברי איזון כל אימת שלא הוכח אחרת. הוכחה זו צריכה להיעשות על ידי הצד הטוען להחריג כספי הזכייה מהרכוש המשותף (לפי הקריטריונים הקבועים בפסיקת הלכת השיתוף או בחוק יחסי ממון).
