החוק נועד להסדיר את חלוקת הרכוש של זוג נשוי בעקבות גירושין או לאחר פטירת אחד מהם. החוק קובע כי כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית מהרכוש המשותף, למעט נכסים שהיו ברשותם לפני החתונה, או שהתקבלו בירושה. הסכם ממון שנחתם על ידי שני הצדדים, יבוא במקום הוראות חוק זה.
1. הסכם ממון שנחתם בכתב על ידי שני בני הזוג, מסדיר את אופן חלוקת הרכוש וקובע איזה חלק יקבל כל אחד מהצדדים, במקרה של גירושין או פטירה.
2. על מנת שהסכם הממון יקבל תוקף, נדרש אישור של בית המשפט לענייני משפחה או בית דין דתי. וכך גם לגבי כל שינוי שנערך בהסכם.
האישור יינתן רק לאחר שבית המשפט נכח, כי החותמים הבינו את משמעותו והשלכותיו והחתימה בוצעה מתוך בחירה חופשית.
להסכם שנערך לפני החתונה, לא נדרש אישור בית המשפט, אלא יכול להחליף אותו רושם הנישואין או הנוטריון.
3. בני זוג שלא קיים ביניהם הסכם ממון, לפני החתונה, או אחריה, יפעלו לפי הוראות חוק זה.
4. נכסים אישיים של בני הזוג נותרים שלהם בלבד לאחר החתונה, לדוגמה: אם הבעל קנה דירה לפני שהתחתן והיא רשומה על שמו, היא לא הופכת להיות משותפת לאחר החתונה. כמו כן החובות של האישה הם לא באחריות הבעל ולהפך.
5. בתום קשר הנישואין, כתוצאה מגירושין, או מוות של אחד מבני הזוג, יחולק הרכוש שווה בשווה בין שני הצדדים, כולל זכויות פנסיה עתידיות, קופות גמל, פיצויי פרישה וחסכונות. הרכוש שלא יחולק הם הנכסים שהיו ברשות בני הזוג טרם החתונה, או שניתנו להם בירושה במהלך שנות הנישואין. במקרה של מוות, היורשים יקבלו במקום הנפטר את החלק המגיע לו.
5א. חלוקת הרכוש של נכסים אישיים מתאפשרת עוד לפני מתן הגט, הזכות יכולה להתממש במקרים הבאים: שנה לאחר הליכי התרת הנישואין, או שנה לאחר הגשת תביעה לחלוקת רכוש, או אם בני הזוג חיים בנפרד בתקופה של תשעה חודשים, אפילו אם הם גרים תחת קורת גג אחת. בית המשפט רשאי לקצר תקופות אלה. במקרה והוגש נגד אחד הצדדים צו הגנה או כתב אישום בעבירת אלימות.
6. את החובות שנצברו בעקבות הרכוש המשותף, כמו למשל הלוואה שנלקחה עבור קניית דירה משותפת במהלך הנישואין, יש לחלק שווה בשווה בין שני הצדדים. אם לאחד הצדדים יש נכסים פרטיים שאינם בגדר רכוש משותף, בערך גבוה יותר מהנכסים שברשות הצד השני, הוא חייב לתת לו מחצית מההפרש. כאשר אין הסכמה לגבי חלוקת הרכוש, בית המשפט יחליט בהתאם למצב הכלכלי של כל אחד עם התחשבות בטובת הילדים.
6א. אם בית המשפט ראה לנכון שיש למכור את הדירה המשותפת שגרים בה קטינים, לצורך ביצוע איזון המשאבים, מכירת הדירה תתעכב עד שימצא לקטינים ולבן הזוג האחראי עליהם הסדר מגורים ראוי.
7. במקרה ואחד הצדדים הוציא מרשותו את הנכס, בכוונה למנוע את הזכות של הצד השני, בית המשפט יתייחס לנכס כאילו הוא עדיין ברשותו וחצי מהסכום יינתן בכל אופן לצד השני. למשל: אם הבעל העביר את בעלות הדירה שלו על שם אדם אחר, כדי למנוע מאשתו לקבל את מחצית השווי שלה, בית המשפט לא יקבל את הבעלות החדשה וחצי מהדירה תהיה שייכת לאישה.
8. בית המשפט רשאי לקבוע סמכויות מיוחדות, כמו להחליט שנכסים מסוימים לא יתחלקו באופן שווה אלא על פי יחס אחר, זאת בהתאם להכנסות עתידיות וכושר השתכרות.
9. נכס שנרשם על אדם אחר, לא מהווה ראיה מספקת, לכך שהוא כבר לא נמצא ברשות בני המשפחה, אלא בית המשפט צריך ראיות נוספות.
10. הזכות להסכם ממון, אינה ניתנת להעברה, שיעבוד או קיזוז.
11. על מנת לשמור על זכויות הסכם הממון, רשאי בית המשפט לנקוט בפעולות שאינם מוסכמות על שני הצדדים ולהפעיל אמצעים כמו דרישה על מתן ערובה.
12. נקיטה בפעולה שאינה בהסכמת שני הצדדים, אלא בהסכמת צד אחד בלבד, יכולה להתקבל בבית המשפט במידה והיא פועלת לטובת המשפחה.
13. חוק זה אינו משנה את סמכותם של בתי דין דתיים, אך בית הדין אמור לפעול לפי הוראות אלה, אם בני הזוג הסכימו להתדיין לפניו.
14. חוק זה אינו חל על בני זוג שהתחתנו לפני תחילת חוק זה (1.1.1974).
15. בני זוג שגרים בחו"ל, רשאים לפעול בהתאם לחוקי המדינה בה הם חיים ולא לפי חוקי ישראל.
16. תיקון לחוק הירושה.
17. הוראות חוק זה לא פוגעות בחוק המזונות וחוק המקרקעין.
18. שר המשפטים הוא הממונה על הוראות חוק זה.
19. החוק החל מאחד בינואר 1974.
קראו עוד בתחום:
- מהו הסכם ממון?
- מדוע חשוב לערוך הסכם ממון לפני נישואין?
- סיפורה האישי של מסורבת גט
- מה ניתן להכיל בהסכם ממון?
