איזון לא שווה של נכסים בגין אלימות במשפחה, אימתי?

תביעות רכוש בין בני זוג הינן תביעות מורכבות ביותר, קל וחומר כאשר הנישואים הינם ארוכי שנים. חלוקת הרכוש בין בני הזוג לאחר הגירושין נעשית בהתאם למועד נישואיהם, כאשר על זוגות שנישאו לפני 1974 חלה הלכת השיתוף, וזוגות שבאו בברית הנישואין לאחר מכן מחלקים את רכושם בהתאם להסדר איזון משאבים (על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג).

הסדר איזון משאבים הינו הסדר אשר במסגרתו מחולק רכוש הצדדים באופן שווה. עם זאת, ישנם מקרים חריגים בהם רשאי בית המשפט, בהתאם לשיקוליו, לקבוע איזון שאיננו שווה. סמכות זו של בית המשפט הינה סמכות שיש לערכאה הדיונית מכוחו של סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג.

      קראו עוד בתחום:

• מענק היובל - האם נכס בר איזון במסגרת הליך גירושין?
• קביעת תאריך למועד איזון המשאבים
• כושר השתכרות בראי הלכת השיתוף

האם נסיבות חריגות המצדיקות איזון בלתי שווה יכולות להיות התנהגות אלימה של הבעל כנגד אשתו (או להפך). האם בכוחה של אלימות פיסית, מילולית או נפשית, בכדי לקבוע שחלקה של האישה המוכה יהיה גבוה מחלקו של הבעל? תשובה לשאלה זו טרם ניתנה באופן מוחלט בבתי המשפט.

השופטת מימון מפרטת את הגורמים הרלבנטיים

השופטת נילי מימון כתבה בפסק דין העוסק בעניין זה כי לשיטתה, ומבלי לקבוע מסמרות, ישנם מקרים מתאימים בהם אלימות יכולה להשפיע על דרך איזון הנכסים. מימון כותבת בפסק הדין כי שימוש מושכל סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, באופן אשר ניתן ביטוי לכך שעסקינן באישה מוכה, חייב להתיישב עם עקרונות הצדק במסגרת חלוקת כלל הנכסים.

חלוקת נכסים זו יכולה להיות באופן שווה על ידי פסיקת חלק גדול יותר עבור האישה, או על ידי שינוי אופן חלוקת הנכסים (לדוגמא, קביעה כי הדירה המשותפת של בני הזוג תהיה כולה של האישה). לעיתים, שילוב של מספר גורמים נוספים לאלימות (כגון הברחת נכסים) יכול אף הוא להשפיע על קביעת איזון המשאבים.

מיותר לציין כי אישה הטוענת לאלימות מצד בעלה חייבת להוכיח את טענותיה על ידי עדויות, צילומים, תלונות במשטרה וכדומה. כמו כן, הליך גירושין בין בני זוג הינו פעמים רבות הליך מורכב הכולל מספר תביעות (לעיתים בערכאות שונות). אישה הטוענת לאיזון בלתי שווה בגין אלימות, חייב להביא לידי ביטוי את טענות האלימות בשלל התביעות (מזונות הילדים, משמורת, גירושין וכדומה).

עניין נוסף, בתי המשפט נוטים לשים דגש גם להיקף האלימות הנטענת. לאמור, האם האלימות הייתה חד פעמית או נמשכה על פני זמן רב.