חלות הלכת השיתוף בין בני זוג בבית הדין הרבני

על בני זוג שנישאו קודם לכניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג1973- חלה הילכת השיתוף בנכסים שהיא יציר ההלכה הפסוקה בדין האזרחי.

מה משמעותה של הלכת השיתוף?

משמעות הלכה זו היא כי חזקה על בני זוג, המנהלים אורח חיים תקין תוך מאמץ משותף, כי רכוש שנצבר במהלך חייהם המשותפים מצוי בבעלותם המשותפת. חזקת השיתוף הרכושי בין בני זוג הינה עקרון מתחום דיני הקנין אשר צמח מערך השוויון כעקרון חוקתי, מחוק שיווי זכויות האשה תשי"א1951-, ומעיקרי דיני החוזים, כאשר כל אלה נשענים על תפיסה מוסרית-חברתית רחבה. חזקת השיתוף ניתנת לסתירה, והנטל מוטל על המבקש לסתור.

הלכת השיתוף בבית הדין הרבניים

בעוד הילכת השיתוף הוחלה בהתדיינויות בין בני זוג בבתי המשפט האזרחיים, ענייני חלוקת רכוש בין בני זוג שנדונו בעבר בבתי הדין הרבניים הוכרעו מכח  המשפט העברי על פי אמות מידה שונות בתכלית.

השוני בין הדין האזרחי לדין הדתי בנושא זה הביא למצב של "פיצול הקניין" כאשר חלות דינים שונים במערכות השיפוט השונות הביאה לתוצאות רכושיות שונות לאותם מצבים ממש, בהתחשב בערכאה בה נדון הענין. על רקע זה קבעה הילכת בבלי את חלותה של הילכת השיתוף האזרחית גם בבתי הדין הדתיים. היא שאבה את הרציונל שלה, בין היתר, מחוק שיווי זכויות האשה אשר עיגן בחקיקת המדינה את עקרון השוויון בין גבר לאשה ואשר כוון במפורש לכל ערכאות השיפוט, לרבות בית הדין הרבני אשר חוייב במפורש לנהוג על פיו.

יתר על כן, הילכת בבלי שאבה את כוחה מהצורך להשיג אחידות נורמטיבית בשיטה למען תימנע תופעת "פיצול הקניין" ולמען הבטח כי נושאי הרכוש בין בני זוג ייחתכו בכל הערכאות בהתאם למשפט האזרחי החילוני שהוא המקור לקיומם ולחיותם. וכך, הילכת השיתוף בין בני זוג החלה כחלק ממשפט המדינה בערכאות השיפוט האזרחיות הוחלה גם על בית הדין הרבני, והוא חוייב להכיר בזכויות קנין של בני זוג הנרכשות מכח חזקת השיתוף על פי עקרונות המשפט האזרחי.

וכך נאמר מפי המשנה לנשיא ברק בהילכת בבלי:

"חוק שיווי זכויות האשה החל במפורש על בית הדין הרבני - מצמצם את החופש הנתון לבית הדין הרבני בעיצוב הזכויות ברכוש שנצטבר במשך חיי הנישואין.

על בית הדין הרבני לנהוג שוויון בחלוקתו של רכוש זה. משמעות הדבר הינה כי עליו לחלקו שווה בשווה בין בני הזוג ובלבד שהוא נצבר תוך חיי משפחה תקינים ותוך מאמץ משותף של בני הזוג גם אם האשה פעלה בביתה פנימה והבעל פעל ביחסי חוץ. כמובן, בני הזוג רשאים להסכים ביניהם אחרת.

הנטל בענין זה מוטל על בן הזוג הטוען לקיומו של הסכם כזה. ההנחה צריכה להיות  - וזו הנחה המתבססת על מציאות החיים של החברה הישראלית כיום - כי הכוונה הטיפוסית הינה לשיתוף נכסים והנטל מוטל על המבקש לסתור חזקה זו".

 אין עוררין כיום כי הילכת בבלי הינה הלכה מחייבת של בית משפט זה, ויש לפסוק את הדין לאורה.