בקשה לצירוף נתבעים – בני משפחה
עובדות המקרה
בקשות לצרוף משיבים 2-6 כנתבעים לתביעות שבין המבקשת למשיב 1 ולמתן צו מניעה האוסר על כל פעולה בתיק ההוצאה לפועל המנוהל כנגד משיב 1 ומשיבה 3 וכן לביטול העיקול שהוטל במסגרת הליכי ההוצאה לפועל אלו על חשבון הבנק המשותף למבקשת ולמשיב 1.
הבקשות מוגשות במסגרת תביעה עיקרית למתן פסק דין הצהרתי לפיו יוצהר על בטלות שטר חוב אשר הוגש לביצוע על ידי משיבה 6 כנגד משיבה 3 ומשיב 1 כערב אישית לשטר החוב. ולחילופין לפסק דין הצהרתי לפיו יוצהר כי טרם הגיע המועד ליצירת חיובה של המבקשת בחלקה היחסי ב"חוב" ולחילופי חילופין, אם הגיע המועד כי אז זכאית המבקשת לחלקה היחסי הכולל באשכול החברות על הזכויות והחובות שבו, באופן שבו חלקה ברכוש העסקי עולה על גובה החוב, והיא זכאית לכספים לאחר קיזוז חלקה היחסי ב"חוב". המבקשת טוענת כי החברות המשיבות 3, 4, 5 ו-6 הינן למעשה אשכול חברות משפחתי.
קרא עוד...
פסק דין הצהרתי - גילוי חשבונות ופירוק השיתוף
האם ניתן לתת סעד הצהרתי על מנת לשמר את המצב הקיים?
מעשה בית-דין
1. הלכה פסוקה היא שצו זמני אינו מהווה מעשה בית דין. סעד זמני אינו סופי וככל החלטת ביניים אחרת "הוא ניתן לשינוי או לביטול על ידי בית המשפט שנתנו, אם שוכנע בית המשפט שהצו ניתן בטעות, או שהתברר בשלב מאוחר יותר שלא היה צידוק למתן הצו, או בשל שינוי הנסיבות. הוא הדין אם נדחתה בקשתו של בעל-הדין לסעד-ביניים. אין בדחייתה של בקשה כדי לחסום את המבקש מלחזור בפנייה חדשה לקבלת אותו סעד, בהשתנות נסיבות.
2. הסתמכות המשיבים על דחיית הבקשה אשר הוגשה על ידי המבקשת למתן צו מניעה וביטול עיקול, אין לקבלה. אין היא מהווה מעשה בית דין נוכח היותה טכנית בעיקרה, שכן קובעת כי נוכח מחיקת המשיבים 2, 5 ו-6 מלהיות נתבעים בכתב התביעה העיקרית אשר הוגש ע"י המבקשת כנגדם, אין מקום להכריע בבקשתה לביטול צו מניעה או ביטול עיקול בהיותם בקשות ביניים לסעדים זמניים במסגרת התביעה העיקרית אשר המשיבים אינם יותר צד לה נוכח מחיקתם מלהיות נתבעים.
צרוף הנתבעים - סמכות
1. הוראת החוק הרלוונטית היא סעיף 6(ו) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, המעגן את סמכות בית המשפט לענייני משפחה לצרף לתובענה "מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה". דהיינו, אף מי שאינו בן משפחה של צד לסכסוך יכול להיות מצורף לתובענה אם מצא בית המשפט כי הוא צד נחוץ ונדרש לבירור התובענה.
2. חלק מפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה התאפיין עד כה במגמה לפיה צרוף צדדים שלישיים שאינם בני משפחה ייעשה בצמצום ובמשורה. ברם, שעה שיש חשש להברחת נכסים נעשה שימוש בס’ 6(ו) לחוק בית המשפט לעניני משפחה ביתר רוחב יד. בית המשפט לעניני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא.
3. בנסיבות המקרה דנן, אכן, הסכסוך האמיתי הוא בין המבקשת לבין משיב 1, ברם נוכח הליכתו של המשיב 1 יד ביד עם משיבים 2, 5 ו-6, הסכמתו לתביעותיהם והסכמתו להטלת עיקול על החשבון המשותף לו ולמבקשת, נוצר הכרח ליתן למבקשת האפשרות להתגונן מפני הדרישה לחייב על פי שטר החוב, זאת היא עושה באמצעות הגשת התביעה העיקרית כאן, ומימוש זכותה להגן על זכויותיה מחייב צירוף משיבים 2, 5 ו-6 לתביעה כמחזיקים בשטר החוב, או שולטים במחזיקה בשטר החוב.
4. בית המשפט, בבואו להפעיל סמכותו עפ"י סעיף 6(ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה יתחשב גם בשיקולי הצדק.השארת המצב כמות שהוא ללא צירוף משיבים 2 5 ו-6 להליך, תפגע במבקשת פגיעה קשה ולמעשה תותיר אותה ללא כל יכולת להגן על זכויותיה באשר ראש ההוצאה לפועל לא התיר לה להצטרף כצד להליכים בלשכת ההוצאה לפועל בקביעתו שאיננה צד ל"שטר החוב", מנגד אישר עיקול כספיה בחשבון המשותף לה ולמשיב 1 באותם הליכים המתיחסים לחבות על פי "שטר החוב". אף יעילות הדיון וההליכים המשפטיים בין הערכאות מביאים למסקנה שיש לצרף את המשיבים 2 5 ו-6 לתביעה העיקרית, ולדון בטענותיה בענין "שטר החוב" בערכאה אחת.
הבקשה לצו מניעה ולביטול העיקול
1. הדרך הנכונה יותר היתה לפנות בערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל. אכן נוכח העובדה שהמבקשת לא פנתה בערעור על החלטת ראש ההוצל"פ בתוך הזמן הנדרש, חסומה בפניה היום דרך פעולה זו.
2. ואולם עומדת בפני המבקשת האפשרות לפנות לבית המשפט בתביעה למתן פסק דין הצהרתי כפי שעשתה, בה עותרת לקביעה כי שטר החוב איננו תקף ומכל מקום אין היא מחוייבת על פיו עתה, ובמסגרת תביעה זו, אותה אכן הגישה, להגיש ולדון בבקשות לצוי מניעה ועיקול כבקשות ביניים במסגרת התביעה העיקרית.
3. מספר מבחנים עומדים ביסוד ההכרעה בבוא בית המשפט לשקול מתן צו מניעה או צו עיקול, בדומה לסעדים זמניים נוספים, שמירת המצב הקיים, הוכחת זכות לכאורה בגינה מבוקשים הסעדים, מאזן הנוחיות ונקיון כפיים – שיקולי יושר.
4. שמירת המצב הקיים – הכלל הוא כי יש להראות שמתן הסעד הזמני הוא כה הכרחי עד כדי הצדקת התערבותו של בית המשפט בשלב מוקדם, עוד לפני בירור התביעה.
5. בעניין זה מקובלת על ביהמ"ש טענת המבקשת לפיה אי מתן צו המניעה עשוי לסכל את יכולתה לממש את פסק הדין, אם יינתן לטובתה. כל אחד מן הצדדים לבקשה שבפני מעלה חשש להברחת כספים על ידי הצד שכנגד. משכך, מתן צו מניעה וצו עיקול יש בהם כדי להביא להשארת המצב על כנו עד לבירור התביעה, ולהפחית החשש להברחת נכסים.
6. על המבקש סעדים זמניים כאמור, להוכיח לכאורה את זכותו, אשר למענה דורש הוא מתן סעד והגנה עד לתוך הדיונים. נראה כי הצליחה המבקשת להוכיח קיומה של זכות לכאורית בתביעתה.
7. מאזן הנוחיות – אי הנוחות שתגרם לתובע אם לא יינתן הצו, לעומת אי הנוחות שתיגרם לנתבע אם יינתן וכן אם נזקו של התובע ניתן להטבה על-ידי פיצוי כספי. אף בעניין זה מקובלת על ביהמ"ש טענת המבקשת, נוכח הדברים האמורים לעיל ביחס לצורך בשמירת המצב הקיים. בעוד שאם לא יינתן הצו עשויה המבקשת לאבד את האפשרות או להיתקל בקשיים רציניים לממש את פסק הדין אם תתקבל תביעתה ולהפסיד את חלקה בחלק ארי של הרכוש שנצבר במהלך הנישואין, הרי שאם יינתנו הצווים המבוקשים הנזק למשיבים מופחת בעוצמתו, שכן מחצית מהסכום המצוי בחשבון המשותף הינו של משיב 1 והוא מסכים שיוטלו עליו הצווים המבוקשים כך הסכים בלשכת ההוצאה לפועל.
8. נקיון כפיים - קיום שיקולי יושר המונעים את הסעד הזמני, כמו העדר ניקיון כפיים, העלמת עובדות וכיו"ב.על אף האמור לעיל לעניין הדרך בה ראוי היה לפעול מהבחינה הפרוצדוראלית, לא השתכנע ביהמ"ש כי המבקשת באה בפני ביהמ"ש בחוסר ניקיון כפיים או שקיימים שיקולים אחרים שביושר אשר מונעים מתן הסעד בשלב זה.
לסיכום,
יש לקבל את הבקשה לצרוף הנתבעים. בנוסף, אין זה צודק או ראוי לבלום את המבקשת מפני נסיונה להראות שמדובר בכספיה, אשר עוקלו בלשכת ההוצאה לפועל, והעדר צו זמני עלול לפגוע באפשרות מימוש זכויותיה אם תזכה בתביעתה.
משכך, על מנת להגיע לפתרון זמני אשר יאזן באופן מידתי בין האינטרסים של הצדדים וישמור על המצב הקיים באופן ההולם יותר, פתרון זה הוא מתן צו עיקול שיוצא במסגרת התביעה העיקרית, אשר יוצא על מחצית הסכום שבחשבון המשותף של המבקשת ומשיב 1 לפיו תיאסר הוצאת כספים אלו מהחשבון המשותף כך שכספים אלה יישמרו בחשבון עד למתן הכרעה בתביעה כאן.
