www.what2do.co.il

שמירת זכויות מכוח סעיף 11 לחוק יחסי ממון

פורסם ע"י מערכת האתר what2do | עודכן בתאריך 29/05/2018
שמירת זכויות מכוח סעיף 11 לחוק יחסי ממון

מטרתו של חוק יחסי ממון בין בני זוג היא להסדיר את ענייני חלוקת הרכוש של זוג נשוי במקרה של גירושין או פטירה של אחד מהצדדים, ומבקש לפטור את בני הזוג, בעת סיום יחסיהם, מלהתחרות זה בזו מי תרם יותר ומי הכניס יותר כסף לתא המשפחתי.


החוק קובע כי כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית מהרכוש המשותף, ואף קובע כי נכסים שהיו שייכים לאחד מהצדדים טרם הנישואין, או שהתקבלו בירושה או במתנה במהלך הנישואין, לא יחולקו ביניהם. 


המשטר הרכושי מכוח חוק זה מושתת על ההנחה כי במשך שנות החיים המשותפים תרמו שני בני הזוג לרווחה הכלכלית של המשפחה, כאשר תרומה זה באה לידי ביטוי בדרכים שונות, כולל שכר עבודה, טיפול בילדים, ניהול משק הבית. כאשר בני זוג חתמו על הסכם ממון, יחליפו כללי ההסכם את הוראות החוק ויקבעו לגבי אופן חלוקת הרכוש. על כן בעת גירושין או מוות יופרדו הנכסים שנצברו במהלך השנים, כך שיהיו שייכים לכל אחד בנפרד ולא יחולקו על פי סעיפי החוק ליחסי ממון.


סעיף 11 לחוק יחסי ממון מסדיר את האמצעים לשמירת זכויות רכושיות בין בני זוג, וקובע כי אם אחד מבני הזוג ביצע פעולה שיש בה כדי לסכל זכות או זכות עתידה של בן הזוג השני על פי הסכם ממון או על פי הסדר איזון המשאבים, או שקיים חשש סביר שהוא עומד לעשות פעולה מסוג זה, רשאי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, בהתאם לבקשת בן הזוג השני, לנקוט באמצעים לשמירת הזכות,


בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני רשאי להורות על מתן ידיעות ומתן ערובה, לקבוע פעולות בכפוף להסכמת הצדדים ולהורות על רישום הערה מתאימה בפנקס המתנהל על פי חוק שרשום בו נכס של אחד מבני הזוג.


האם ניתן לתת סעד הצהרתי כדי לשמר את המצב הקיים?


התובעת והנתבע הינם בני זוג אשר נישאו בשנת 1977. מנישואין אלה נולדו להם שישה ילדים, חמישה מהם כבר בגירים. בעת הנישואין היה הנתבע סטודנט שנה ב’ לרפואה, ואילו התובעת הייתה אחות. לימים הפך הנתבע לפרופסור מומחה. בין הצדדים גבה טורא והם החלו מנהלים ביניהם הליכים משפטיים, במסגרתם הגישה התובעת תביעה כנגד הנתבע ואחותו, לשמירת זכויות לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, לנקיטת אמצעים לשמירת כספיה של בתם הקטינה של הצדדים וכן לקבלת זכויות בפירות המוניטין של הנתבע.


מטרת סעיף 11 אינה אלא להקפיא את המצב הקיים, שאם וכאשר תהיה פקיעת נישואין, אז ניתן יהיה לעבור לשלב של מימוש זכויות ממשיות על פי חוק. מסיבה זו, שלא כמו סעדים זמניים הניתנים לפי תקנות סד"א, הסעדים הניתנים מכוח סעיף 11 לחוק יחסי ממון אינם סעדים שניתנים מכוח התקנות, אלא הם סעדים ראשיים מכוח החוק.


לכן גם אפשר להגיש תביעה, שמטרתה היא אך ורק שמירת זכויות לפי סעיף 11, מאחר שבשלבים שלפני פקיעת הנישואין אין כל אפשרות להגיש תביעה ראשית לאיזון משאבים, לא הייתה גם ניתנת לתובע כל אפשרות – לפי סדרי הדין הרגילים - לקבלת סעדים זמניים. לכן הכניס המחוקק לחוק יחסי ממון כחקיקה ראשית סעדים שהם בעצם סעדים זמניים, כלומר סעדים זמניים אשר ניתן לתבוע בזכות עצמם, ללא תביעה ראשית אחרת, וסעדים אלה מיועדים לשמר את המצב הקיים על בסיס ראיות לכאורה עד לפקיעת הנישואים.


האם התקיימה שהמועד הקובע לא יהיה פקיעת הנישואין?

לפי ניסוחו של סעיף זה, רשאי בית משפט לתת כל סעד אשר לדעתו נחוץ כדי לשמר את המצב הקיים, ודוגמאות הסעדים המפורטים בו אינן מהווים רשימה סגורה, הרי המכנה המשותף שבהם הינו אופיים הזמני, הוא שמירת המצב הקיים עד לביצוע העתידי של הסדר איזון משאבים, ואז תקבענה זכויותיהם של בני הזוג בנכסים המרכיבים את מסת האיזון.

עם זאת, קיים חריג אחד שלפיו אם קיימת הסכמה בין הצדדים שהמועד הקובע לצורך קביעת זכויות הצדדים במסת האיזון לא יהיה מועד פקיעת הנישואין אלא מועד מוקדם יותר, כגון מועד פירוד בני הזוג – ומועד זה כבר חלף, כך שכבר בעת הגשת הבקשה לסעדים לפי סעיף 11 ניתן לקבוע בוודאות מהם הנכסים, זכויות ועוד, הכלולים במסת האיזון ומהו ערכם נכון למועד הקובע, כי אז אין כל מניעה למתן פסק דין הצהרתי, באשר לזכויות כל בן זוג במכלול הנכסים הרלוונטיים.

קביעת תאריך למועד איזון המשאבים

אם אין הסכמה בין הצדדים, ובמועד כלשהו שלפני פקיעת הנישואין מבקש מי מבין הצדדים פסק דין הצהרתי לגבי זכויותיו בנכסי בני הזוג, כשמועד הקובע הינו לדעתו רק בעתיד, בעת פקיעת הנישואים, הרי שבמועד הגשת בקשתו אין כל אפשרות לתת פסק דין הצהרתי אפקטיבי.

במקרה זה, בשלב זה ייעתר בית המשפט לסעדים של שמירת זכויות בנכסים, כמפורט בכתב התביעה ובסיכומי התובעת, עד ליום הפקיעה, כשאין באמור כדי להוות ממצא מחייב באם לאחר הגירושין. 

פירות המוניטין של הנתבע 

מהם "נכסי הקריירה"? מבלי להציב רשימה סגורה, נבהיר כי עוסקים אנו בכושרו של האדם להשתכר, כלומר בשיפור הכושר להשתכר במהלך הנישואין. כושר זה מורכב, על דרך הכלל, פרט לכישוריו של האדם, גם מיסודות נוספים ובעיקר השכלה, ניסיון ומוניטין שנרכשו לאורך תקופת הקשר הזוגי. ברי כי אלה קשורים זה לזה ועשויה להיות ביניהם חפיפה - כך למשל, המוניטין שאדם רוכש, השכלתו וניסיונו, אינם בהכרח מרכיבים נפרדים. "נכסי הקריירה", כפי שראינו, הם נכסים אישיים. הם טבועים באדם.

להבדיל מנכסים אחרים שצוברים בני הזוג, אין זו שותפות הצריכה פירוק. התפישה המתאימה לחלוקת "נכסי הקריירה", גם בגדר הלכת השיתוף, דומה לזו הגלומה בהסדר איזון המשאבים. יש לבחון את הפער שנוצר בין בני הזוג עקב הנישואין, ולאזן אותו בכסף או בשווה כסף. ודוק: מדובר אך ורק בפער שנוצר במהלך הנישואין, עקב הנישואין.

יש לגרוע מן הפער הזה את התרומה לכושר ההשתכרות שבאה מכישרון אישי וכן את זו שנוצרה קודם לתחילת הקשר הזוגי או לאחר שפורק. יובהר, כי בדברנו על כושר השתכרות אין אנו עוסקים ב"נכס עתידי" כי אם בנכס בר-קיימא, שפירותיו יצמחו ויבשילו ברבות השנים. כושר ההשתכרות נוצר וקיים. הוצאתו אל הפועל היא שתעשה בעתיד. במובן זה, אין הוא שונה מכל נכס, שמחירו משקף את האפשרות להפיק ממנו רווחים בעתיד.

זכותה לחלק כלשהו בנכס הזה לא תתגבש על לפקיעת הנישואין, וגם לאחר שתוכר זכותה זו, לא תהיה רטרואקטיבית, אלא לפי ערכו של הנכס במועד הקובע. פירושו של דבר, כי אין לאישה זכות כלשהי להתחלק עם בעלה בפירות נכסי הקריירה כל עוד בני הזוג נשואים, ולא תקום לה כל זכות כזו בשום שלב של ההליכים שביניהם.

במוניטין, דומה כי יסוד "החשש הסביר" אינו מתקיים, שכן ביחס למוניטין עצמו החשש שמה אדם יפגע בשמו הטוב בכוונה תחילה כדי למנוע מאשתו את זכויותיה הינו בלתי הגיוני ולא רלוונטי. התובעת לא הניחה בפני כל תשתית ראייתית לפיה אין לנתבע נכסים אחרים מהם תוכל להיפרע בסופו של יום, וממילא ניתן לראות בפירות העתידיים שיופקו מ"העץ" ממועד הפקיעה ואילך, כבטוחה עתידית לתשלום מחצית השווי, שיש בו כדי להבטיח את זכויותיה העתידיות. 

יש לדחות את התביעה לשמירת זכויות במוניטין מכוח סעיף 11 בדרך של חיוב בתשלומים כבר עתה. יש להעתר לתביעה ביחס לנכסי העבר ולאמצעים לשמירת זכויותיה של הקטינה בחשבונותיה, באופן בו תקבל התובעת סעדים לשמירת זכויותיה.
 

לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן


דרג עד כמה מדריך משפטי זה עזר לך
5 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 2)

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר
 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

הלכת השיתוף

הלכת השיתוף

על אילו נכסים חלה חזקת השיתוף ... 

הסדר איזון משאבים

הסדר איזון משאבים

מהו הסדר איזון משאבים ? למי הוא מועיל ? על אלו נכסים הוא חל ? ועוד שאלות ותשובות רבות ... 

מדוע חשוב לערוך הסכם ממון בטרם הנישואין?

מהם היתרונות בעריכת הסכם ממון? ... מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר ... 

פסקי דין - דיני משפחה

פסקי דין בנושאי דיני משפחה לרבות: גירושין, צוואת, משמורת, מזונות, הסכמים, גניבת זרע ועוד... 

הסכם גירושין

מהו הסכם גירושין? מהו תוקפו? כיצד מבטלים אותו? קראו עוד... 

מהי כתובה?

הכתובה הינה מסמך עליו חותם הבעל בטרם טקס הנישואין ובו מפורטות התחייבות הבעל כלפי האישה. הבעל חותם על הכתובה בנוכחות שני עדים וזאת עוד בטרם החופה ... 

הפרת הבטחת נישואין

מי שתובע בגין הפרת הבטחת נישואין, מוטל עליו נטל שכנוע כבד לצורך קיומה של הבטחת נישואין שהופרה, באם אין ראיות ממשיות לכך שהצדדים התכוונו להינשא זה לזה ... 

חטיפת ילדים

בהתאם לאמנת האג, כל אדם, מוסד או גוף הטוען כי ילד (עד גיל 16) הורחק או לא הוחזר תוך הפרת זכויות משמורת, ראשי לפנות אל הרשות המרכזית שבמקום מגוריו הרגיל של הילד או אל הרשות המרכזית של כל מדינה מתקשרת אחרת, בבקשה לסייע להחזרתו של הילד ... 

סעדים זמניים,עיקול,עיכוב יציאה

מהם סעדים זמניים אשר בסמכות בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני לתת ? 

אלימות במשפחה

מהי אלימות במשפחה? כיצד מתמודדים עם אלימות במשפחה? האם גם אלימות מילולית עלולה להיות אלימות במשפחה? 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.