חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, קובע כי כל אדם חופשי לצאת מישראל. ישנם מקרים בהם, במסגרת הליכים משפטיים, מבקש אחד מבעלי הדין מבית המשפט להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הצד השני או צד שלישי להליך. צוים אלו הינם נפוצים בסוגיות הנוגעות למשמורת ילדים בבית המשפט לענייני משפחה.
לא אחת, מבקש אחד ההורים מבית המשפט שלא להתיר את יציאתו של ההורה השני עם הילד המשותף מישראל. עם זאת, חשוב לדעת כי הגבלת תנועה של קטין, פוגעת לא רק בזכותו הדמוקטית של הילד, מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אלא גם בזכותיות של ההורה אשר "נאלץ" להישאר בישראל עם ילדו.
עיכוב יציאה מהארץ, אימתי?
עיכוב יציאה מהארץ הינו סעד זמני אשר בית המשפט נותן לאחר שהוא שוכנע כי קיימות ראיות מהימנות לקיומה של עילת תביעה. בעל דין אשר מבקש צו עיכוב יציאה מהארץ נדרש להוכיח ראשית כי יש בידיו ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה, ושנית שישנו חשש כי הצד השני יצא מהארץ מבלי לשוב (או לתקופה ממושכת) והדבר עלול להכביד באופן משמעותי על ניהול ההליכים המשפטיים או ביצוע פסק דין.
בית המשפט בוחן במקרים אלו את הנזקים אשר עלולים להיגרם לצדדים במידה ויינתן או יישלל צו עיכוב יציאה מהארץ. כמו כן, בית המשפט מתחקה גם אחר תום ליבם של הצדדים בהליך.
להלן בקשה למתן צו עיכוב יציאה מהארץ אשר הוגשה על ידי המבקשים, אחיו של קטין, כנגד אביהם. האב טען כי יש לדחות את הבקשה ואת התובענה על הסף, וזאת בגין העדר עילה ונוכח היות הצדדים ב"מדרג שונה". האב טען כי הוא האפוטרופוס היחיד של הילד, ואחיו של הקטין הינם נעדרי מעמד משפטי או נמצאים במדרג משני להליך משמורת זה.
מינוי אפוטרופוס נוסף לקטין
סעיף 28 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, קובע כי במידה ואחד ההורים נפטר, האפוטרופסות על הילד תהיה להורה השני. עם זאת, בית המשפט רשאי, על פי שיקול דעתו, להורות על מינוי אפוטרופוס נוסף להורה, באופן כללי או לעניינים ספציפיים (כגון רכוש, גוף וכדומה). החוק מסייג את מינוי האפוטרופוס הנוסף בסעיף 30. בסעיף זה נקבע כי בית המשפט לא ימנה אפוטרופוס נוסף להורה, אלא בהתקיים סיבה מיוחדת לכך ולאחר שנשמעו טענותיו של ההורה.
הלכה פסוקה היא כי פטירתו של הורה אחד איננה מהווה סיבה מספקת למינוי אפוטרופוס נוסף להורה שנותר בחיים. בע"א 212/85 [פורסם בנבו] התייחס לכך השופט גולדברג באופן הבא – "אירוע הטראגי איננו מצדיק באופן אוטומטי את התערבותו החיצונית של בית המשפט ביחידה המשפחתית. הדאגה לילדים והרשות הרשות להחזיק בהם, אשר נחלקו עד עתה בין שני ההורים, נופלות בחלקו של ההורה שנותר, ועליו לבד להתמודד עם מצב זה. העובדה כי התא המשפחתי הוא חד הורי אינה מקפחת את זכויות ההורה כשם שהיא אינה ממעיטה מחובותיו".
קראו עוד על עיכוב יציאה מהארץ:
- הסרת צו עיכוב יציאה מהארץ על ידי הפקדת 200,000 שקלים ערובה
- האם ינתן צו עיכוב יציאה מהארץ נגד חייב במזונות ילדים?
- בקשה דחופה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ - שימוש לרעה בהליכי משפט
- עיכוב יציאה מהארץ בגין אי תשלום חוב מזונות ילדים
למעשה, מינוי אפוטרופוס לקטין, בנוסף להורה לאחר פטירת בן זוגו, תעשה בנסיבות מיוחדות כגון קיומן של ראיות משכנעות בנוגע לאי כושרו של הורה זה לנהל את רכושו של הקטין, או במקרים בהם ההורה הנותר מגלה אדישות וחוסר אכפתיות כלפי הקטין במסגרת חובותיו כהורה. במקרים בהם קיים חשש לפגיעה בטובתו של הקטין, בבריאותו הנפשית או הגופנית, ייתכן ובית המשפט יאשר את מינויו של אפוטרופוס נוסף.
במסגרת זכויותיהם המשפטיות של ההורים כלפי ילדיהם הקטינים, קיימת לאחרונים הזכות לבחור את מקום מגוריו של הילד. סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטיות והאפוטרופסות קובע כי צמודה לזכותו של ההורה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו.
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי יש לדחות אחיו של הקטין לא עתרו למנות אותם כאפוטרופוסים לקטין ובית המשפט קבע גם כי ספק אם עתירה כאמור הייתה משנה את החלטתו. זאת ועוד, האחים בעצמם הביעו את ההכרה בסמכותו ההורית של אביהם.
מעמד האחים בגין מותה של האם
בית המשפט קבע, עם זאת, כי אין להתעלם ממעמד האחים עם פטירת האם. במסגרת טובתו של הקטין במקרה זה, נקבע כי קיימת חשיבות וזכות לשמירה על קשר בין האחים לבין אחיהם. בית המשפט רשאי לפיכך לפעול לשם עניינו של הקטין מיוזמתו ואף ללא כל פניה מטעם צד מעוניין.
לסיכום, ולאחר שקילת טענות הצדדים, נקבע כי האב יוכל לנסוע עם הקטין לחו"ל ולגור שם. עם זאת, מוטל על האב להביא את הקטין, אחת לחודשיים, לביקור אצל אחיו. ביקורים אלו יהיו, לפי קביעת השופטת, באורך של סוף שבוע ובעלות הוצאתם יישא האב.
