בית המשפט נדרש לבחון האם יש להתיר הסדרי ראיה בהיקף מסוים בין סבים לבין נכדם כאשר אבי הקטין גר בחו"ל ואיננו נמצא בקשר עם בנו. כמו כן, היות והאחרון עזב את הארץ, נושאים הסבים בתשלום דמי מזונות ילדים כבור נכדיהם.
עם זאת, אימו של הקטין התנגדה בבית המשפט בכל תוקף להסדרי ראיה וקשר בין הקטין לביו סביו. לטענתה, משפחתה של בעלה לשעבר נקטה כלפיה לא אחת באלימות מילולית והשפעתה הרעה אינה עומדת בכפיפה אחת עם עיקרון טובת הילד בסוגיות משמורת.
הנושא של הסדרי קשר בין סבים לנכדיהם הינו נושא מורכב ועדין אשר נדון לא אחת בערכאות השיפוט השונות (בארץ ובחו"ל), באמנות בינלאומיות, בוועדה לזכויות הילד, בשתי חוות דעת שונות של המרכז למחקר ומידע של הכנסת משנת 2007 ומשנת 2004, וכן באקדמיה. כמו כן, עם השנים קמו בישראל ארגונים שונים לצורך קיום הסדרים אלו ולשמירה על זכויות הסבים.
המסגרת המשפטית מאחורי התביעה ודוגמאות מהפסיקה
בנובמבר 2007 תוקנה תקנה 258 לסדר הדין האזרחי באופן בו סבו של קטין רשאי להגיש בקשה ליישוב סכסוך בינו לבין הורה הקטין. בקשה זו תוגש כל אימת שמדובר בקביעת דרכי קשר בין הנכד לסבו, וזאת על מנת להבטיח טובתו של הקטין. הצדדים אמורים להיות מופנים ליחידת הסיוע של בית המשפט לענייני משפחה.
במקום בו יחידת הסיוע איננה מסוגלת למצוא מזור למחלוקת בין הצדדים, רשאי הסב להגיש בקשה בעניין לבית המשפט לענייני משפחה ולהותיר את ההכרעה בידו. עם זאת, אין במשפט הישראלי, כיום, הסדר כלשהוא המחייב קשר בין סבים לקטינים. למעשה, ההסדר החקיקתי המפורש היחידי בתחום זה הינו סעיף 28א’ לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אשר קובע שבמידה והורה הקטין נפטר, רשאי בית המשפט להורות על קשר בין הסב לבין נכדו.
במרוצת השנים נחלקו בתי המשפט לענייני משפחה בפסיקותיהם לגבי פרשנות סעיף זה. לעיתים הורחבה הפרשנות לסעיף ונקבע כי מדובר בהלכה היפה גם למקרים בו ההורה לא נפטר אלא נעלם או אינו מעוניין בקשר. עם זאת, פעמים מסוימות ניתנה פרשנות מצומצמת לעניין זה תוך התחשבות בהורה הנותר וטובתו של הקטין הנדון.
קראו עוד בתחום:
- האם קטין אשר נחטף והשתלב במדינה בינתיים יוחזר למשמורת אביו?
- העדפת זכויות הוריות של האב על פני הדודה
- האם תועבר משמורת בגין אי שיתוף פעולה עם גורמי רווחה
- עירוב משטרה בגין הפרת צו בית המשפט לענייני משפחה
למעשה מדובר באיזון בין האוטונומיה ההורית מחד (הכוללת בחובה גם את האוטונומיה לבחור עם מי יהא הילד בקשר, לרבות סוגית סבים) לבין טובת הילד לקשר עם סבו (תוך הדגשת החשיבות הסוציאלית של עניין זה). שימו לב, כל מקרה נבחן לגופו ובית המשפט נוטה לבדוק את הנסיבות האובייקטיביות והסובייקטיביות החוסות על כל סוגיה המונחת לפניו.
בדצמבר 2000 התקבלה בבית המשפט לענייני משפחה החלטה בעניין קטינה אשר אימה עזבה את הארץ והאב התנגד לכל קשר בינה לבין הורי אשתו לשעבר. בפסק דין זה נקבע פה אחד על ידי השופטים כי ההיגיון העומד מאחורי דבר המחוקק בחוק הכשרות והאפוטרופסות הינו שלסבתא יש אפשרות לקיים מגע עם נכדיה "כאילו האם אינה חיה". במקרה אחר החליט בית המשפט למנוע קשר זה כאשר שני ההורים היו בחיים והתנגדו לקשר הסבים עם הילדים בגין סכסוך משפטי.
הקטין יפגוש את סביו במרכז קשר במקום מגוריו
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי ישנה חשיבות לקשר בין הסבים לקטין. השופט הוסיף כי קל וחומר כאשר אנו עוסקים בסבים הנושאים בדמי המזונות.
"טובתו של קטין לקיום קשר שוטף ורצוף עם שני חלקי המשפחה בכלל ועם הסבים משני הצדדים- בפרט. קשר זה מעבה את מעטפת הביטחון של הקטין, מפרה אותו ומחבר אותו אל שורשיו. שלא כמו ההורים, הטרודים לעיתים בענייני פרנסה וקריירה, הסבים מסוגלים לרוב להקדיש זמן רב יותר לנכדים ולתרום להתפתחותם הרגשית והאינטלקטואלית ממרום גילם וניסיונם", נכתב בפסק הדין.
השופט קבע עוד בפסק הדין כי במקרים בהם הסבים אף נושאים בפועל בנטל תשלום המזונות של הנכדים, נראה כי הסדרת הקשר של הסבים עם הקטין אינו רק מתחייב מהדין אלא אף משקף את תחושת הצדק. אי לכך, נקבע כי הסבים יזכו להסדרי ראיה עם הקטין למשך שלושה חודשים במרכז קשר במקום מגורי הקטין באופן חד שבועי.
