בית המשפט לענייני משפחה נדרש לבחון תביעה של אחים לקבלת משמורת משותפת על אחיהם הקטין. תביעה זו הוגשה כנגד בעלה השני של אמם המנוחה של התובעים, וזאת לאחר פטירתה. יש לציין כי לאחר שהאם נפטרה, התפתחו בין ילדיה הבגירים מנישואיה הראשונים, לבין בעלה מנישואיה השניים, מחלוקות וסכסוכים משפטיים הנוגעים לרכוש המשפחתי.
כחלק מהליכים משפטיים אלו, הוגשה על ידי הנתבע תלונה בגין הטרדה מאיימת כנגד התובעים. התובעים, לעומת זאת, הגישו תביעה למשמורת והסדרי ראיה עם אחיהם הקטין. כחלק מתביעתם, הוגשה על ידם בקשה לעיכוב יציאתו מהארץ של הקטין.
קראו עוד בתחום:
- השבת קטין לארצות הברית מישראל מכוח אמנת האג
- ביטול מינוי אפוטרופוס לאחר הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי
- חיוב קטין לקיים הסדרי ראיה עם אביו למרות התנגדותו
- בקשה לביטול עסקה אשר ערך פסול דין
התובעים, אחיו הבגירים של הקטין, ביקשו מבית המשפט להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ לקטין וכן שתיקבע עבורם משמורת משותפת עם האב, או לחילופין – הסדרי ראיה. הקטין המדובר הינו בנה של האם מנישואיה עם האב, ואילו התובעים הינם ילדיה מנישואים קודמים. התובעים טענו כי האב החליט לקחת עימו את הקטין לקפריסין למשך שנה וזאת לצרכי עבודתו.
לטענתם, הוצאתו של הקטין מהארץ עלולה לפגוע באופן משמעותי בקשר שלהם עימו ובקיום הסדרי ראיה בינם לבינו. בכתב התביעה נטען עוד כי התובעים היו מעורבים בחינוכו וגידולו של הקטין ובינם לבינו ישנו קשר חזק של אהבה ושותפות. האחים הוסיפו כי הם מהווים עבור הקטין גורם משמעותי וניתוק ביניהם עלול לגרום לו נזק של ממש.
השופטת מאשרת את הגירת הקטין אך קובעת הסדרי ראיה עם האחים
בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה למתן צו עיכוב יציאה מהארץ אך קבע עבור התובעים הסדרי ראיה בהיקף של אחת לחודשיים כאשר הקטין בחו"ל. אביו של הקטין טען כי התובעים אינם בעלי מעמד להגיש תביעה מסוג זה. לדבריו, בתור ההורה הטבעי היחידי של הקטין, הוא משמש כאפוטרופוס טבעי עבורו. לטענתו, מתוקף היותו אפוטרופוס לקטין, רשאי הוא לקבוע החלטות בנוגע למקום מגוריו של הילד.
בית המשפט ציין כי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע במפורש שהורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים וככלל לא יתערב בית המשפט בתוככי הדינמיקה המשפחתית. כמו כן, ניתוק ילד מהורה טבעי נעשה רק במקרים חריגים ובנסיבות חמורות אשר מנויות בחוק.
במקרה דנן, נקבע כי זכותו של האב לקבוע את מקום מגוריו של הקטין הינה זכות הנתונה לו במסגרת מעמדו כאפוטרופוס טבעי. אי לכך, לאחים אין כל זכות להתערב בהחלטה זו. קל וחומר כאשר לא הוכח על ידי התובעים שקיימת בעיה כלשהיא של מסוגלות הורית בנוגע לאב ולטיפולו בקטין.
עם זאת, השופטת ציינה כי קיימת חשיבות לשמירה על קשר בין הקטין לבין אחיו. האב הסכים לכך ונפסק כי הוא יביא את הקטין לביקור בישראל אחת לחודשיים כאשר ישהו השניים בחו"ל. בסיכום דבריה הביעה השופטת תקווה שהצדדים יפעלו לטובת הקטין וימנעו מהסתות הדדיות אשר עלולות לגרום לו נזק משמעותי.
