קשישים רבים סובלים עם השנים ממחלות שונות ומהתדרדרות במצבם הקוגניטיבי. על מנת להגן על רכושם וגופם של קשישים אלו, יש צורך לעיתים למנות עבורם אפוטרופוס. בקשה למינוי אפוטרופוס לקשיש הינה הליך משפטי אשר מעוגן בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. במקרים בהם ישנן מחלוקות בין בני המשפחה בנוגע למינוי האפוטרופוס, ייתכן וההחלטה בעניין תונח לפתחו של בית המשפט. להלן דוגמא למקרה בו נכדותיה של החסויה ביקשו להתמנות כאפוטרופוס לגופה ורכושה, זאת בעוד בנה של הקשישה מתנגד לכך.
התכלית החקיקית של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הינה טובת החסוי. סעיף 35 לחוק קובע כי בית המשפט ימנה לחסוי אפוטרופוס אשר מתאים לו לטובתו, בנסיבות העניין. זהות האדם אשר ממונה כאפוטרופוס עבור החסוי נקבעת באופן כזה שבית משפט נוטה למנות אדם הקרוב לחסוי ונותן לכך עדיפות על פני מינוי גורם זר.
קראו גם בתחום:
- ביטול מינוי אפוטרופוס לאחר הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי
- מינוי אשה כאפוטרופוס לבעלה החסוי ודחיית מינויה של אימו
- בית המשפט מינה אפוטרופוס חיצוני לקשישה בגין סכסוך בין הילדים
עיון בהוראות החוק אף מחזק תפיסה זו. החוק קובע כי רק קרובו של אדם (או היועץ המשפטי לממשלה) יכול להגיש בקשה למנות אפוטרופוס. דהיינו, במידה ובפני בית המשפט ישנה אפשרות למנות קרוב משפחה בתור אפוטרופוס, אשר הינו בעל יכולות זהות לדאוג לגופו ורכושו של החסוי (כמו הגוף הזר), עליו לפעול למינוי הקרוב.
הנכדות טוענות - הדוד עושה שימוש חשוד בכספי החסויה ופועל להחתמתה על צוואה
הנכדות הגישו בקשה למינוי אפוטרופוס לחסויה. לעומת זאת, בנה של החסויה, דודן של הנכדות, הגיש התנגדות לבקשה. הדוד טען כי יש להותיר את ההסדר אשר הוסכם בין הצדדים על כנו. לחילופין, ביקש הדוד להתמנות כאפוטרופוס בעצמו לגופה ולרכושה של החסויה.
היועץ המשפטי לממשלה, אשר התבסס על תסקירי פקידת הסעד, המליץ כי לאור מערכת היחסים בין בני המשפחה, וביניהן חוסר האמון המוחלט בין הצדדים, טובת החסויה היא למנות עבורה אפוטרופוס חיצוני וניטראלי. אי לכך, היועמ"ש הציע את עמותת ש.פ.ר כאפוטרופוס לחסויה.
מדובר בחסויה אשר הינה קשישה בת 95, אשר אובחנה לאחרונה כסובלת מאלצהיימר ומקבלת לשם כך טיפול רפואי. אימן של הנכדות טיפלה בחסויה במשך שנים, עד אשר נפטרה במפתיע והותירה בידי בנותיה את המשימה לטפל בסבתן. כמו כן, יש לציין כי גם בנה של החסויה טיפל אף באימו במהלך השנים.
- ניגוד עניינים של אפוטרופוס - העברת כספים ללא אישור
- מינוי אפוטרופוס לקשיש וסכסוך בין אחים בדבר זהות המינוי
- מעילה בכספי חסויים על ידי אפוטרופוס - הרשעה בפלילים
בין הדוד לאחייניותיו נתגלע סכסוך על רקע העברה של כ-300,000 שקלים מחשבון החסויה לחשבון הדוד. הדוד טען כי הכספים הועברו אליו במתנה, ואילו הנכדות טענו כי האחרון מנצל את מצבה הקשה של אימו. המבקשות אף הציגו חוות דעת רפואית ממאי 2010 במסגרתה קבעה מומחית לגריאטריה כי החסויה איננה מסוגלת לדאוג לענייניה (קל וחומר להביע דעה בנוגע למינוי האפוטרופוס עבורה).
על רקע המחלוקת מונתה הנכדה למיופת כוח בחשבון החסויה ונקבע כי האחרונה תודיע לדודה, אחת לחודש, על פעולות שביצעה בחשבון. חצי שנה לאחר מכן הוגשה בקשה להקדמת הדיון בענייניה של החסויה וזאת משום שפקידת הסעד והנכדות טענו כי הדוד מנסה להחתים את החסויה על צוואה במסגרתה כל רכושה יעבור אליו.
האם יש למנות גוף זר?
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי הבקשה למינוי אפוטרופוס הוגשה על ידי הנכדה, וזאת בעוד דודה, המתנגד למינוי, לא הגיש בקשה מטעמו להתמנות כאפוטרופוס לחסויה. כמו כן, היועמ"ש מסר כי שקל בהתחלה את מינוי הנכדה והדוד ביחד כאפוטרופוסים לחסויה, אך לאחר מכן סבר כי מערכת היחסים בין הצדדים איננה מאפשרת מינוי שכזה. מבחינת החסויה, בטרם התדרדר מצבה הנפשי, היא הביעה את הסכמתה למינוי אפוטרופוס אך לא ציינה כי היא מתנגדת למינוי גוף זר.
השופטת ציינה כי לולא הטענות החמורות, בדבר העברות הכספים והניסיונות להחתים את החסויה על צוואה (טענות, אגב, שלא הוכחו), היה מקום למנות גם את המבקשות וגם את המשיב כאפוטרופוסים עבור החסויה. עם זאת, נקבע כי כל אימת שלא התבררה התמונה המלאה, אין למנות את הדוד כאפוטרופוס לחסויה, לא בעצמו ולא ביחד עם הנכדות.
בפסק הדין נכתב כי היות ולא נמצא פגם בהתנהלותה של הנכדה בחשבון החסויה, ודברים אלו קיבלו גם תמיכה בתסקיר פקידת הסעד, יש למנות אותה כאפוטרופוס זמנית לרכושה של החסוי. עבור גופה של החסויה, מונו הנכדה והדוד בתור אפוטרופוסים זמניים. בית המשפט קבע כי הסדר זה יעמוד על כנו עד אשר תתבררנה המחלוקת בדבר ניסיונות החתמת הצוואה והעברת הכספים.
