שיתוף בחובות:
העקרונות המנחים בסוגיית השיתוף בחובות, פורטו, בין השאר, בפרשת עצמון נ’ עו"ד רפ. שם נאמר כי על בית המשפט לבחון את מקורו של החוב, טיבו, מועד היווצרותו, מעורבות בן הזוג ביצירתו או ידיעתו על קיומו, האם מדובר בחוב אישי, האם המדובר בחובות שנעשו בדרך הרגילה הקשורה בניהולו השוטף של משק הבית או שמא נוצר החוב עקב פעולה חריגה. האם נוצר החוב בקשר עם רכוש השייך לשותפות או שמא הוא קשור לרכוש שלגביו נסתרה דוקא חזקת השיתוף. לאילו נכסים צמחו החובות, מהו גובה החוב המשותף אל מול שווי כלל הנכסים המשותפים.
חובות בעסק מפסיד
בנוגע לחובות הקשורים בעסק מפסיד, על בן הזוג הטוען לשיתוף בחובות, להוכיח כי בן הזוג השני ידע אודות חובות אלה והסכים להם. בהקשר לחזקת השיתוף נקבע בפסיקה כי כאשר אחד מבני הזוג מבקש ליטול הלוואות, היוצרות ממילא חובות, לצורך תפעול עסק מפסיד, עליו ליידע על כך את בן הזוג השני ולקבל הסכמתו, אם הוא חפץ שהחובות יוכרו כחובות משותפים (הלכת ציביאק). דברים אלה – כמו גם הרציונל העומד מאחריהם - כוחם יפה, אף ביחס לחובות של בני זוג שחל עליהם חוק יחסי ממון.
הבעל לא הוכיח שהאשה היתה מודעת לחובות ו/או להלוואות שנלקחו, לרבות מהותם, סכומם, מטרתם והאופן שבו נעשה בהם שימוש להפקת רווחים. דבריו בחקירתו הנגדית, נטענו כטענות בעלמא ולא שוכנעתי באמיתותם. לפיכך, גם מטעם זה, דין תביעתו לשיתוף האשה בחובות – להידחות.
היקף האחריות בחובות לפי חוק יחדסי ממון
בכל הקשור לבני זוג שחל עליהם חוק יחסי ממון, היקף האחריות לחובות, במערכת היחסים הפנימית ביניהם, הינה לכל היותר עד גובה מחצית ההפרש בין שווי הנכסים שלהם, ולא למעלה מכך - ראה, סעיפים 5 ו-6 לחוק יחסי ממון.
ביחס לבני זוג שחלה עליהם הלכת השיתוף, נקבע בהלכת ציביאק כי בהעדר הוראת חוק מפורשת, יש להגביל את חזקת השיתוף בחובות, יצירת הפסיקה, לשווי חלקו של בן הזוג השני בנכסים המשותפים, שהוכרו מכח חזקת השיתוף.
יש לקרוא תנאי מכללא או להשלים חסר מכח עקרון תום הלב, שתוכנו ויתור בן הזוג הראשון על השיתוף, כאשר בן הזוג השני יצר חוב, ללא ידיעת בן הזוג הראשון, ששוויו עולה על מחצית שווי הנכסים החוסים תחת כנפי חזקת השיתוף, גם אם החוב כשלעצמו עונה על הקריטריון של חוב משותף. חזקת השיתוף נועדה לקדם מטרות בדיני המשפחה – להגן על בן הזוג החלש, ולא להפוך את בן הזוג, ללא הסכמה מפורשת מראש, לחייב כספים מעבר לשווי מחצית הנכסים, שיכל היה להפיק מהקמתה של חזקת השיתוף.
לסיכום,
גם בדיני הירושה אין היורשים אחראים לחובות אלא בנכסים שנטלו מהעיזבון. כאמור, בכל הקשור לבני זוג שחל עליהם חוק יחסי ממון, לגישה זו תימוכין בלשון הברורה של החוק. כעולה מגישה זו, האשה אינה חבה בחובות בסכומים העולים על הזכויות המגיעות לה מכח הנישואין.