האם כאשר בני זוג היו נשואים במשך תקופה ארוכה, וגרו בדירה שנרכשה במלואה על ידי הבעל לפני החתונה, קיימת לאישה זכות לתבוע מחצית מהזכויות בנכס? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט המחוזי כערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה.
הצדדים בתביעה נישאו בשנת 1981 וחיו בדירה אשר הייתה בבעלותו של הבעל עוד לפני הנישואין. במהלך השנים לא נולדו לבני הזוג ילדים ולאחר כ-19 שנים עזב הגבר את הדירה. שנתיים לאחר מכן התגרשו בני הזוג והתפתחו ביניהם דיונים משפטיים בנוגע לסוגיית חלוקת הרכוש. האישה הגישה לבית המשפט לענייני משפחה תביעה לסעד הצהרתי לפיו תירשם מחצית הדירה על שמה.
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי על המקרה חל חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973. אולם, בית המשפט ציין כי האישה יכולה לטעון לשיתוף בדירה מכוח דיני החוזים הכלליים והסכם מכללא שנוצר בין הצדדים במהלך חיי הנישואין. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי בנסיבות המקרה, לאחר תום השנתיים הראשונות לנישואין, היו הנישואין בין הצדדים "ריקים מתוכן".
קראו עוד בתחום:
- קיזוז חוב לאחר גירושין בגין מיטלטלין אשר נותרו בדירה
- האם הסכם למכירת דירת בני הזוג יבוטל בעקבות שלום בית?
- יום הקרע - איזון משאבים מיום פתיחת הליכים משפטיים
השופטים סברו כי בין הצדדים לא היה שיתוף כמקובל בחיי נישואין, הן מבחינה כלכלית הן מבחינה של אירועים ופעולות משותפות. אי לכך, בית המשפט לענייני משפחה דחה את התביעה ביחס לדירה. בעקבות החלטה זו, הגישה האישה ערעור לבית המשפט המחוזי אשר הפך את החלטת בית משפט קמא.
בית המשפט המחוזי - "הדירה היא רכוש משותף אחרי שנות נישואין רבות"
בית המשפט המחוזי קבע כי בנסיבות המקרה היה שיתוף בין בני הזוג וציפייה לשיתוף בנכסים. מסקנה זו ביסס בית המשפט על כך שבני הזוג ישנו באותה מיטה וניסו למשך זמן מה לקבל טיפולי פוריות. כמו כן, השניים היו נשואים במשך כ-20 שנה ולא היו מסוכסכים כלל. בית המשפט המחוזי הוסיף כי האישה העבירה בדי חודש חלק ממשכורתה, כולל כספי הפיצויים שקיבלה, לבעלה.
בית המשפט סיכם את הדין כך שבן זוג שהביא עמו לנישואין דירה בה בני הזוג מתגוררים, שעה שאין לבן הזוג השני דירה אחרת, יוצר מצג כלפי בן זוגו כי הדירה היא רכושם המשותף. השופטים ציינו כי הבעל לא הביע את רצונו לשמור את הדירה לעצמו עם פקיעת הנישואין במשך כל השנים הללו.
בית המשפט הוסיף כי דברים אלה יפים אף ביחס לזכויות בקופות גמל ופנסיה של הצדדים. לפיכך, בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה של האישה וקבע כי היא זכאית למחצית מהזכויות בדירה.
