הלכת השיתוף הינה פסיקה אשר מכירה בכך שמערכת היחסים הכלכלית והרכושית בין בני זוג הינה מערכת יחסים שווה. על פי הלכת השיתוף, אשר חלה על בני זוג שהתחתנו לפני כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון בין בני זוג (1974), זכויותיהם של הצדדים ברכוש הינה במסגרת שיתוף קנייני מיידי.
הלכת השיתוף איננה נוגעת רק לנכסים גשמיים כגון מכונית או דירה, אלא גם לזכויות במוניטין של עסק שנבנה במהלך הנישואין או זכויות דוגמת פיצויי פיטורין, פנסיה וכדומה. כמו כן, חזקת השיתוף איננה תלויה בהסכמה של הצדדים בדבר שיתוף בנכסים. מהו אפוא כוחן של זכויות אישה בנכס כאשר הבעל נמצא תחת מרדף של נושה בגין חובות?
קראו עוד בתחום:
- גירושין בגין הפלה מכוונת לאחר בגידת הבעל - האם תשולם הכתובה?
- האם אישה תהיה חייבת בחובות בעלה?
- חיוב אישה בחובות בעלה מכורח הלכת השיתוף, האמנם?
- חובות בהסדר איזון משאבים
מדובר בבני זוג אשר התחתנו בשנת 1967 ועל כן חלה עליהם הלכת השיתוף. השניים התגוררו לאחר נישואיהם בדירה אשר הייתה בבעלות אביו של הבעל. לאחר מספר שנים, אבי הבעל נפטר והדירה עברה בירושה לילדיו. אי לכך, המשיכו בני הזוג לגור בנכס ביחד עם ילדיהם (שלושה במספר).
הבעל ממשכן את הדירה ללא ידיעת האישה
בני הזוג לא פעלו למעשה לרישום זכויותיהם על הנכס בלשכת רישום המקרקעין. חרף העדר הרישום בטאבו, נהגו בני הזוג בנכס מנהג בעלים ואף הרחיבו את הדירה בהשקעה כספית ניכרת. הבעל ניהל מספר עסקים אשר במסגרתם נטל הלוואה.
על מנת לקבל את הכסף, משכן הבעל את הדירה בתור בטוחה להחזר ההלוואה. הבעל עשה מהלך זה מבלי להביא אותו לידיעתה של אשתו. בשנת 2007, לאחר 40 שנות נישואים, הבעל נפטר והנושה-הבנק ביקש לממש את הדירה וזאת תוך שהוא מתעלם מזכויות אשר שייכות לאישה.
- חלוקת הנטל לתשלום חובות עיזבון בין זוכים שונים
- מהו תפקידו של מנהל עזבון ומה שכרו?
- בקשה לקביעת מדור שקט ושלו בכך שהאב יורחק מהבית
בית המשפט קבע כי למרות שהדירה עברה לבעל בירושה מאביו, ועל פי הלכת השיתוף נכסים העוברים בירושה אינם משותפים, אין בכך כדי להביא לשלילה מוחלטת של זכויותיה הקנייניות של האישה. השופט ציין כי חיים משותפים של בני זוג בדירה במשך שנים מעידים על קיומה של חזקת שיתוף ולא צריך להוכיח תרומה כספית לכך.
לא זו אף זו, שורשו של קניין משותף הוא בעשייתם של בעל ואישה במהלך נישואיהם. דהיינו, החיים המשותפים לצידו של בעלה, והעזרה הרבה שנתנה האישה לבעל במסגרת עבודות הבית והטיפול בילדים, מעניקים לה כעת זכויות קנייניות בנכס בו התגוררה במשך שנים כה רבות.
בפסק הדין צוין עוד כי במקרים בהם הבעל מערב נכסים משפחתיים עם נכסים עסקיים ללא ידיעת אשתו, חזקה כי אין הסכמה לכך מצד האישה. בהעדר הסכמה מפורשת לעירוב הנכסים, לא ניתן לטעון כי האישה מאבדת את זכויותיה הקנייניות בעקבות פעולות עסקיות של בעלה. אמירה אחרת עלולה להביא לכך שהאישה וילדיה יפונו מהבית וזאת בעקבות עירוב נכסים עסקיים ומשפחתיים ללא ידיעתה של בעלת הזכויות בנכס.
במקרה זה צוין עוד כי הבנק היה יכול לדעת שהדירה הממושכנת לטובת ההלוואה הינה דירה בה מתגוררים גם אשתו וילדיו של הבעל.
"חזקה על אדם בימינו כי יניח שיש אפשרות לכך שבני זוג גרים בדירת מגורים אחת גם כאשר הדירה רשומה על שמו של אחד מהם בלבד", נכתב בפסק הדין.
עורכי דינה של האישה טענו, וטענתם התקבלה בבית המשפט, כי הנושה לא נקט יוזמה ממשית לבדוק את הזכויות של האישה בנכס ועמד מנגד כאשר לא קיבל את הסכמתה המפורשת למשכון הדירה לשם קבלת ההלוואה. חובת תום הלב לבדוק את זכויותיה של האישה בנכס הינה חובה מוגברת כאשר מדובר בבנק מצד אחד, ומשפחה עם ילדים מצד שני.
