סעיפים 24 ו-25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובעים כי מקום הימצאותו של קטין אמור להיות מוסכם על ידי שני הוריו. על פי החוק, במקרים בהם אין הסכמה, רשאי בית המשפט (או בית הדין הרבני) להיות בעל סמכות לקבוע את מקום מגוריו של הקטין. בבואה של הערכאה המשפטית לקבוע את מקום מושבו של קטין, עומד לנגד עיניהם של השופטים עיקרון מוביל אחד – עיקרון טובת הילד.
עיקרון זה הוא המנחה את השופטים בדונם בשאלות הנוגעות למשמורת קטינים בכלל, ולשיקולי הגירה בפרט. לא זו אף זו, עיקרון טובת הילד הינו עיקרון על בסוגיית משמורת ילדים מבלי שיישקלו לצדו באופן עצמאי שיקולים אחרים. למעשה, מדובר במושג אמורפי, רחב היקף ועמום. ידוע כי טובתו של קטין יכולה להיות מורכבת מתכנים שונים ותכנים אלו יכולים לינוק מנסיבות משתנות.
כמו כן, אין קטין אחד דומה למשנו ודיונים משפטיים אשר עניינם הינו טובת הקטין הינם מורכבים ואמביוולנטיים. מיותר לציין כי שאלת התרת הגירתו של קטין ממקום מגוריו, תוך הרחקתו מהורה שאינו משמורן, הינה סוגיה שאיננה פשוטה כלל ועיקר.
השלכות לגבי הקשר עם בני משפחה וחברים
החלטה על קבלת בקשה להתיר הגירתו של קטין הינה קשה משום שהיא טומנת בחובה קושי לקטין הנעקר מארצו. קטין זה עלול לסבול מכך שנגזרים עליו פירוד ומרחק מהורהו האחר. כמו כן, הקטין עלול לאבד מאיכות הקשר שלו עם בני משפחה נוספים כגון סבים ודודים. מיותר לציין כי כל קטין העובר מקום מגורים, מתמודד עם ניתוק חברתי מחבריו במקום הישן ונאלץ ליצור לעצמו חברויות חדשות.
קיטונות של מחקרים פסיכולוגיים עסקו בעניין זה ובהשפעת מעברם של קטיני במקום למקום. לפיכך, בתי המשפט לא יאשרו בנקל מעבר של קטין הגורר שינוי דרמטי בחייו. עם זאת, במקרים בהם התא המשפחתי של הקטין חדל מלהתקיים, בוחן בית המשפט מה היה האפשרות הטובה ביותר עבור הקטין בבחינת הרע במיעוטו.
יתרונות ההגירה מבחינת הקטין
לעיתים, ניתוקו של קטין והגירתו למקום אחר, מתיישבים עם טובתו ועם האפשרות ליצירת סביבה תומכת ויציבה עבור הקטין. כמו כן, ישנם מקרים בהם הנתק בין ההורים יכול לסייע גם לקטין, הן מבחינת יחסו להורה שאינו משמורן והן מבחינת תגובותיו ליחסים בין הוריו הגרושים.
קראו עוד:
- ביטול סמכות בית הדין הרבני בסוגיית הסדרי ראיה - לא דן ופסק בהליך
- הקטין מתנגד לשוב למדינה ממנה בה ודורש להישאר בישראל
- השבת קטינים לארה"ב למרות טענה שהאב משתמש בסמים
- אישור הגירת אם עם בנה הקטין לצרפת
- השבת ילדים חטופים לצרפת מתוך שכונה חרדית
בבקשה להתיר הגירתו של קטין קיים קושי אשר אין לו שיעור וזאת בעיקר משום שבית המשפט נדרש להעריך מהי טובתו הקונקרטית של הילד. בבואו של בית המשפט לקבל החלטה זו, מנסה השופט להתחקות אחר מרקם היחסים המשפחתי העדין ואחר חפצם, יכולותיהם, רצונותיהם והעניינים אשר בנפשם של הקטין ושל הוריו.
החלטה זו מבקשת לרדת לעומק היחסים שבין אב ליוצא חלציו, שבין אם לפרי בטנה, ולהעריך את עצמת הקשר ביניהם (לרבות חוסנם הנפשי והרגשי להתמודד עם כל אחד מן התרחישים השונים שעשויים להיווצר).
קבלת חוות דעת מקצועיות
בית המשפט המתבקש לאשר הגירת הקטין נדרש להעריך על בסיס אירועי העבר וחוות הדעת של מומחים מקצועיים מהי ההחלטה התואמת טובתו של הקטין. מדובר למעשה בהכרעה המנסה לצפות את העתיד ומבקשת לקבוע היכן תתיישב באופן הטוב ביותר טובת הקטין. מיותר לציין כי מיומנויות נבואיות מעין אלה אינן ממיומנויותיו הטבעיות של בית המשפט אשר מכריע בדרך כלל בסכסוכים שבמוקדם אירועים שבעבר.
קושי זה, והעובדה שרישומה של ההכרעה יוותר חקוק בגורלו של הקטין ויתווה במידה רבה את מהלך חייו, כמו-גם ההשפעה העצומה שיש לה על חייו של כל אחד מן ההורים, מחייבים כי הכרעה תתקבל רק לאחר שנעשו כל הבדיקות הנדרשות לקבלת ההחלטה.
לסיכום,
בבואו של בית המשפט להכריע בשאלת הגירה, חייב השופט לקבל החלטתו בראש ובראשונה בהתבסס על עובדות המקרה שבפניו, ולאחר שהתבררו כל הנתונים הצריכים לעניין ונבחן כל נזק אפשרי לטובתו של הילד שגורלו עומד על הכף.
