בבקשה למינוי אפוטרופוס לקטין. בעת לידתו לא נרשם שם אביו. בבקש, עותר המבקש למנות לקטין אפוטרופוס לדין, נוכח העובדה שבהליכים שונים שהתקיימו בין הצדדים עד כה, ושתחילתם עוד בעת הריונה של המשיבה, הצהירה האם כי בחפצה לבצע הפלה, וכי לחילופין, תמסור את הקטין לאימוץ בארץ או בחו"ל, ונוכח פעולות רבות שעשתה האם כדי להסתיר ממנו דבר התעברותה מיחסיהם, לרבות ניסיון להונות אותו כי ביצעה הפלה מלאכותית.
האם יש למנות אפוטרופוס לדין לקטין?
עמדת האם הינה, כי אין כל מקום וצורך במינוי אפוטרופוס לדין לקטין, באשר היא הינה ההורה היחידי של הקטין, ובהתאם לחוק הכשרות המשפטית, שמורה הזכות לקבלת החלטות בענייני הקטין על בסיס עיקרון טובת הילד לה בלבד.
קראו עוד בתחום:
עמדתה הינה, כי נסיבות הורתו של הקטין, מחייבות שלילת זכות עמידה לדין של המבקש, הטוען כי הינו אבי הקטין. לטענת האם "מתלכדת" טובת הקטין לטובתה שלה, כיחידה אחת. לקטין אין אינטרס מובחן ונפרד מהאינטרס של אמו, ההורה היחיד שלו, ולפיכך אין כל מקום או צורך במינוי אפוטרופוס לדין.
יוער כי המשיבה לא הגישה מעולם כנגד המבקש תלונה על אונס במשטרת ישראל, אף כי הגישה נגדו בעת הריונה, תלונות למשטרה על הטרדה, והגישה כנגדו בבימ"ש השלום ברחובות, בקשה. גם בדיונים שהתקיימו בביהמ"ש ברחובות ובביהמ"ש המחוזי מחוז-מרכז בעניין צו הרחקה מכח החוק למניעת הטרדה מאיימת, לא הוזכרה ע"י המשיבה טענת האונס, והיא הועלתה לראשונה בכתב ההגנה שהוגש ע"י המשיבה במסגרת תביעת האבהות שהגיש המבקש.
האם הילד זכאי לייצוג עצמאי כאשר ההורים מסוכסכים?
עקרון טובת הקטין עוסק בטובתו הטהורה, הנקיה והייחודית של הקטין, והוא דוחה מפניו, לעיתים אף את ענייניהם וטובתם של הסובבים אותו והקרובים לו. לקטין זכות עצמאית לכך כי במסגרת המאבקים המתחוללים סביבו, לא תיפגע טובתו, ולא תיזנחנה זכויותיו.
בין המבקש, הטוען כי הוא אבי הקטין, לבין אמו של הקטין, שורר ניגוד עניינים חריף וקיים חשש כי במאבק המתחולל בין הצדדים לא תיבחן כראוי טובתו העצמאית של הקטין, וכי יווצר ניגוד עניינים בין הקטין לבין האם, ובין הקטין לבין המבקש. בנסיבות שכאלה, קמה ועומדת זכותו של הילד לייצוג עצמאי ונפרד משל הצדדים הניצים בענייניו.
בשלב זה של הדברים, לא ניתן עדיין להכריע בין זכותו של הקטין לדעת מיהו אביו, לבין גורמים והתרחשויות, (כגון, הדברים הנטענים ע"י האם), העלולים להצדיק מתוך תפיסות חברתיות ערכיות, הימנעות מכוונת מחשיפת ומקביעת זהות האב הביולוגי (כפי שנעשה לדוגמא במקרים בהם עלול להיפגע אילן היוחסין של הקטין).
עשוי לפיכך להיווצר מצב בו ימצא ביהמ"ש לנכון להפעיל את הוראות סעיף 28 ו’ (א) לחוק ולצוות על עריכת קביעת אבהות ללא הסכמת המשיבה. בסעיף 28 ו’ (ב’) לחוק נקבע כי: "לא יורה בית המשפט על עריכת בדיקה כאמור בסעיף קטן (א), לקטין, לחסוי, או לפסול דין, אם הוא או האחראי עליו לא נתנו את הסכמתם לעריכת הבדיקה, אלא אם כן מינה לו עורך דין או אפוטרופוס לדין אשר ייצגו בהליכים שלפניו, ככל שהקטין, החסוי או פסול הדין אינו מיוצג על ידי עורך דין מטעמו".
התוצאה מן האמור, הינה כי על מנת שניתן יהיה לשקול בבוא העת את האפשרות לצוות על עריכת בדיקה בה יטול חלק הקטין, חובה על ביהמ"ש למנות לקטין אפוטרופוס לדין, אשר יביא בפני ביהמ"ש עמדה עצמאית של הקטין בעניין ביצוע הבדיקה המעבדתית. עמדת האפוטרופוס לדין שימונה לקטין, חייבת לבוא בפני ביהמ"ש כחלק משיקולי ביהמ"ש באשר לנקיטה בדרך של אכיפת בדיקה.
לסיכום,
יש להיעתר לבקשה, ולמנות אפוטרופוס לדין לקטין. המינוי יעמוד בתוקפו עד למתן פס"ד חלוט בתביעת האבהות, או עד להחלטה אחרת של ביהמ"ש.
