סעיף 33(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי רשימה של חלופות אשר בגינן ממנה בית המשפט אפוטרופוס לחסוי. בית המשפט העליון פסק כי מינוי אפוטרופוס על פי סעיף זה ניתן על בסיס התשתית העובדתית של המקרה הספציפי. כמו כן, המינוי נעשה בהתאם להתקיימותם של שני תנאים מצטברים – האדם הינו חסוי, ואין אדם המוכן לדאוג לענייניו במקומו.
בעת מינוי אפוטרופוס על ידי בית המשפט, מהווה עיקרון טובת החסוי שיקול עיקרי ומרכזי. על פי סעיף 35 לחוק, בית המשפט אמור למנות את מי שנראה לו המתאים ביותר לטובת החסוי בנסיבות העניין הספציפי. לעניין זהות האדם אשר ימונה לאפוטרופוס,
על פי רוב, בני משפחה
הלכה פסוקה היא כי בית המשפט נוטה למנות אדם הקרוב לחסוי ולא אדם חיצוני או גוף הזר לו. קל וחומר כאשר החסוי מבקש בעצמו שימונה לו אחד מילדיו. מיותר לציין כי הקרבה המשפחתית בין החסוי לבין ילדיו יושבת בבסיסו של עיקרון טובת החסוי.
עם זאת, סכסוכים בין הילדים הנוגעים לכספו או רכושו של החסוי, עלולים להביא למצב בו בית המשפט ימנה אפוטרופוס חיצוני לחסוי, חרף רצונם של ילדיו לדאוג לענייניו. מקרה מסוג זה הונח לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה.
דוגמא לפסק דין
דוגמא לכך ניתן היה למצוא במקרה של קשישה חולת אלצהיימר אשר הייתה זקוקה בדחיפות לאפוטרופוס לגופה ורכושה. שניים מילדיה של הקשישה ביקשו להתמנות לתפקיד זה, אך ביניהם ניטשה מחלוקת של ממש בדבר התנהלותם מול הקשישה ונכסיה.
הילדים הטיחו זה בזה האשמות בדבר טעמים לא כשרים והתנהלות תוך העמדת הטובה האישית על פני טובת החסויה. השופטת אף ציינה כי עוד הקשישה בחיים, וכבר עולים ניצנים של מאבקי ירושה. בית המשפט קבע כי אלמלא הטענות החמורות אשר הועלו על ידי הילדים, היה מקום אפוא למנות את שניהם לאפוטרופוס ביחד לרכוש החסויה.
קראו עוד בתחום:
- ניגוד עניינים של אפוטרופוס - העברת כספים ללא אישור
- מינוי אפוטרופוס לקשיש וסכסוך בין אחים בדבר זהות המינוי
- מעילה בכספי חסויים על ידי אפוטרופוס - הרשעה בפלילים
- התנגדות אפוטרופוס לגוף לביצוע הליך רפואי בחסוי
למצער, ניתן היה למנות את אחד הילדים, אשר שימש כאפוטרופוס בפועל, ללא מינוי, במשך מספר שנים (ונראה כי עשה עבודה טובה).
לכאורה, ניתן היה לטעון כי מינוי כזה אינו יכול לפגוע בחסויה, וזאת תוך מתן הוראות מפורשות מטעם בית המשפט (לדוגמא, הוראה כי תקציביה והכנסותיה של החסויה ישמשו למימון שהייה בבית אבות, קביעת תקציב חודשי עבור הוצאותיה השוטפות, והוראה כי כל הוצאה חריגה תוגש לבית המשפט כבקשה למתן הוראות). עם זאת, נקבע כי בנסיבות העניין עלול מהלך שכזה לפגוע בחסויה ובהתנהלות השוטפת לטובתה.
בית המשפט חייב לתת אמון באפוטרופוס - אמון שלא ניתן לילדי החסויה
השופטת קבעה כי כל אימת שלא התבררה התמונה המלאה בדבר טענות הילדים, אין הם זכאים לאמונו של בית המשפט. כמו כן, מינויו של אדם כאפוטרופוס על ידי בית המשפט משמעו כי בית המשפט נתן באדם זה אמון. המחוקק הכיר גם בכך שהקרבה והנגישות אל כספים ונכסים של אחר, היכולת לפעול לגביהם על פי שיקול דעתו הבלעדי של האפוטרופוס, עלולים להביאו לידי מצב בו שיקוליו לא יהיו אובייקטיביים.
במצב זה עלול האפוטרופוס לחטוא לתפקידו. בנוסף, פיקוח בית המשפט עליו גם הוא יכול להיפגע. בית המשפט ניזון פעמים רבות, בעניינים המסורים להחלטתו בדבר החסוי, מן התמונה כפי שהיא מוצגת על ידי האפוטרופוס. מצב בו לאפוטרופוס יש עניין פרטי בדברים, עלול להתעורר חשד כי האחרון מציג תמונה חלקית או מוארת באור אחר.
- כספי קופת גמל של חסוי הועברו על ידי אפוטרופוס לחשבון בנק - ניגוד עניינים
- בקשה למינוי אפוטרופוס זמני לגופה ולרכושה של חסויה
- האם בית המשפט יכול לבטל בקשה של אשה לא לטפל בבעלה הצמח?
לסיכום, בית המשפט מינה את הילדים כאפוטרופוס לגופה של החסויה, אך את הדאגה לכספה נתן בית המשפט לידיה של עורכת דין חיצונית אשר תשמש כאפוטרופא עבורה. יש לציין כי השופטת התייחסה בקביעה זו גם לחוות הדעת המקצועיות של פקידת הסעד וב"כ משרד הרווחה (בדבר הצורך במינוי אפוטרופוס חיצוני, לתקופה זמנית בה תרגענה הרוחות).
"מינוי חיצוני שכזה אמור להביא להפחתת החיכוך והמתחים בין הניצים מצד אחד, לאפשר ניהול ראוי של רכושה וכספיה של החסויה מצד שני", נכתב בפסק הדין, "מינוי זה יכול אף לאפשר חקירה והשלמה של תמונת המצב אודות התנהלות הצדדים בכל הנוגע לכספיה ורכושה של החסויה - הן בהווה והן בעבר הלא רחוק - כך שניתן יהיה ללמוד עד כמה טענות הצדדים נכונות הן הלכה למעשה".
