גיל הנישואין בישראל עולה בשנים האחרונות וזוגות רבים מתחתנים כאשר יש בידם רכוש קודם. מהו הדין לגבי חלוקת רכוש אשר בבעלותו של אחד הצדדים ונרכש לפני הנישואין? האם מדובר ברכוש משותף ואימתי בית המשפט יורה על כך שהרכוש הינו בר איזון? העניינים מסתבכים והולכים כאשר מדובר בפערים כלכליים משמעותיים בין בני זוג. לדוגמא, בעלות על נכס.
בעבר, הבעלות על נכס אשר נרכש על ידי בן הזוג לפני הנישואין הייתה נשארת בידיו של בן זוג זה גם לאחר החתונה. עם זאת, במרוצת השנים כרסמה הפסיקה בעניין זה וכיום מדובר בעניין אשר נתון לשיקולו של בית המשפט (בהתאם לנסיבות המקרה).
קראו עוד בתחום:
- חוזה שכירות - הוכחה להתחייבות לתת מתנה במקרקעין
- איזון זכויות פנסיה בהתאם לעלייה במשכורת לאחר גירושין
- תביעה בעניין בעלות על בית בין בני זוג ידועים בציבור
- האם ניתן להתנות בעל פה העברת נכסים בתוך המשפחה?
כרסום זה נובע פעמים רבות מסוגית השבחת הנכס. לדוגמא, בן זוג הביא דירה לחיי הנישואין, אך במרוצת השנים שופצה הדירה מהכספים המשותפים בסכומים גדולים. דוגמא נוספת היא השתתפות בתשלום המשכנתא על ידי שני בני הזוג מכספים משותפים. במקרים כגון אלו, רשאי בן הזוג השני לדרוש את החזר השקעתו בנכס בעת גירושין והגשת תביעת רכוש.
עניין נוסף הוא כוונת השיתוף. במקרים בהם בית המשפט מתרשם מכך שבני הזוג התכוונו להחיל שיתוף על נכס מסוים, ניתן יהיה לקבוע כי חלה על הנכס הלכת השיתוף. מיותר לציין כי נכס אשר נרכש על ידי מאמץ משותף של שני בני הזוג, הינו נכס משותף.
כאשר הנכס לא נרכש במאמץ משותף, חייב בן הזוג הטוען לשותפות בנכס להציג בפני בית המשפט ראיות המוכיחות את כוונת השיתוף הנטענת על ידו. נטל הראיה מונח על כתפיו, וחשוב לדעת כי עם השנים התרככה הפסיקה בעניין זה ונטל ההוכחה אינו גבוה כבעבר.
