במסגרת תביעה אשר הוגשה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה, נחלקו הצדדים לגבי המועד הקובע לגבי איזון המשאבים ביניהם. בני הזוג היו נשואים משנת 1979, ובמהלך נישואיהם נולדו להם ארבעה ילדים. עם זאת, סכסוכים ומחלוקות היו מנת חלקם של הצדדים, ובשנת 2000 פנו הם לפתיחת הליכים משפטיים בכדי להביא לגירושיהם.
בית המשפט לענייני משפחה נדרש לבחון את הסוגיה דנן, שגן בין הצדדים הייתה מחלוקת לגבי מועד הקרע ביניהם. הבעל טען כי יש לקבוע את יום הפרידה כיום תחילת הגשת התביעות המשפטיות. לעומתו, האישה גרסה כי כבר משנת 1999 ניתן לקבוע שהצדדים היו על סף פירוד ופירוק, וסבלו מקרע אשר לא ניתן לאיחוי.
על פי סעיף 5א לחוק יחסי ממון בין בני זוג, אשר תוקן בנובמבר 2008, הקדמת המועד לאיזון המשאבים, כאשר הוגשה בקשה לביצועה חלוקת רכוש, תיעשה בהתאם לשלושה מצבים שונים.
החוק קבע שלושה מצבים המאפשרים הקדמת מועד האיזון:
- קרע ביחסים הזוגיים.
- חלוף שנה מיום שהוגשו סוגים שונים של תביעות משפטיות בין בני הזוג.
- תקופת פירוד של תשעה חודשים מתוך שנה.
התובעת לא נחקרה על תצהירה, ולא הביאה ראיות לכך שיש להקדים את מועד הקרע. כמו כן, הלכה פסוקה היא שהנטל להוכיח הקדמת המועד לאיזון משאבים רובץ על המבקש להקדמתו. בנסיבות העניין, בית המשפט קבע כי הצדדים מזהים את מועד הקרע ביחסים הזוגיים עם מועד פתיחת ההליכים המשפטיים בחודש 10/00.
