האב הגיע לאסוף את בתו בת השמונה, משער בית הספר בירושלים, וגילה להפתעתו הרבה, כי הילדה נלקחה על ידי אמה לאנגליה, מבלי ליידע אותו.
בעקבות סירובו של בית המשפט לענייני משפחה לקבוע כי הילדה נלקחה ממנו שלא כדין, על פי חוק אמנת האג. הגיש האב ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים.
לא ניתן להוציא את הילדה מאנגליה ללא הסכם בכתב
האב והאם בעלי אזרחות רוסית וישראלית, נישאו בשנת 2000 ובשנת 2004 הם עברו להתגורר באנגליה וכעבור שנתיים הם התגרשו. באותה שנה, 2006, נולדה בתם היחידה.
בית המשפט באנגליה קבע כי הבת תתגורר אצל אמה, תוך קיום הסדרי ראיה עם האב, וכי מקום מגוריה של הילדה הוא אנגליה ואין להוציא אותה מתחומי המדינה, ללא אישור בכתב.
לטענת האב, בחודש מאי 2013, החליטו בני הזוג הפרודים לעבור להתגורר בישראל יחד עם בתם, בהסכמה מלאה של האם. אך עם זאת ההסכמה למעבר לישראל לא נחתמה בכתב, בניגוד להוראת בית המשפט באנגליה. בינתיים האב העתיק את עסקיו לישראל, התחתן עם אשה אחרת ונולד לו בן.
האם גרה יחד עם בתה בדירה ששכר להן האב
האב שכר לאם ולילדה דירה בארץ, כאשר האם השתתפה ברבע מתשלום השכירות. הילדה נרשמה לבית ספר תורני בירושלים והחלה ללמוד בכיתה ב'. בחודש נובמבר 2013, הבת חזרה לבדה מביקור בלונדון, כאשר האם האריכה את שהותה. בתקופה זו הילדה התגוררה עם אביה.
כחודשיים מאוחר יותר, נהגו של האב הגיע לאסוף את הבת מבית הספר, בתום יום הלימודים, וגילה שאמה לקחה את הילדה בהפתעה גמורה והשתיים בדרכן לאנגליה. הנהג יידע מיד את האב, והאב ההמום הזדרז להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ נגד בתו הקטינה, אך למרבה צערו, הבת עלתה על המטוס יחד עם אמה בדרך לאנגליה וכיום האם מסרבת להחזיר אותה ארצה.
האב הגיש תביעה כנגד האם לבית המשפט לענייני משפחה בארץ ובמקביל פתח בהליך בבית המשפט האנגלי בגין חטיפה לפי אמנת האג.
האב לא הספיק להיפרד מבתו
לאחר שבקשתו של האב נדחתה הוא הגיש ערעור לבית משפט המחוזי בירושלים. לטענתו, ההחלטה להתגורר בישראל, נעשתה בהסכמה מלאה של האם, למרות שלא נחתמה בכתב. האב סגר את עסקיו מעבר לים, רשם את הילדה לבית ספר ישראלי וארגן את כל הרישומים בביטוח לאומי ובקופת חולים. עוד טען כי בתו רואה בישראל את ביתה.
האם לא התייצבה לדיון בבית המשפט לענייני משפחה וגם לא הגיעה לדיון בערעור. עורך דינה של האם ביקש לדחות את התביעה, בטענה כי מקום מגוריה הקבוע של הילדה הוא באנגליה, ועל האב נאסר להוציא את הילדה, ללא הסכם בכתב.
האם תכננה את החטיפה ופגעה בזכויות האב
לאחר שהשופטים בחנו את המקרה ושמעו את טענות הצדדים, הם קיבלו את הערעור. השופטים ציינו כי הילדה הפנימה כי היא מתגוררת בישראל, היא החלה ללמוד בבית ספר וסגלה לעצמה סדר יום וחברים חדשים. האם לא הכינה אותה לקראת הנסיעה לאנגליה והיא אפילו לא הספיקה להיפרד מאביה, על כן לדעת השופטים מדובר בחטיפה שתוכננה מראש.
בית המשפט קבע כי האם פגעה בהסדרי הראיה של האב, בעקבות הרחקת הקטינה אשר בוצעה שלא כדין. האם תישא בהוצאות המשפט בסך 20,000 שקל.
עמ"ש 39394-01-14
