במידה ולאישה נולד ילד, אשר אביו הביולוגי אינו מכיר בקיומו, יכולה האחרונה להגיש תביעת אבהות בבית המשפט, ולהכריח את האב להכיר בקיום הקשר בינו לבין בנו. באותה המידה, יכול גבר אשר אם ילדו טוענת כי הוא אינו האב הביולוגי, לעתור לתביעת אבהות.
עניין האבהות איננו עניין של מה בכך, שכן לאבהות על הילד ישנן השלכות רבות, החל מתשלום מזונות ילדים, הסדרי ראיה, תשלום בעבור מדור שקט ועוד. זאת בנוסף לדין העברי אשר עלול לראות את הילד כ"ממזר" או "שיתוקי" במידה ונולד מחוץ לברית הנישואין.
מהי משמעות התביעה מבחינת הדין העברי?
מבחינת הדין העברי, במידה ואישה רווקה איננה יודעת מיהו אבי בנה, יחשב הילד כ"שיתוקי". אם ידוע מיהו האב, והוא אינו ממזר בעצמו או "פסול חיתון", יהיה הילד כשר. הילד יחשב ככשר גם במידה וישנו ספק לגבי זהות האב, אך כל הגברים הפוטנציאלים הינם כשרים.
כאשר אישה נשואה איננה יודעת מי הוא אבי בנה, יחשב הילד כממזר. בית המשפט לרוב לא יתיר ביצוע בדיקת רקמות במידה וישנו ספק לגבי גבר פוטנציאלי אשר יכול להיות אבי הילד, על מנת לא לפגוע בטובת הילד ולגרום לו להגדרת "ממזר".
מהי בדיקת רקמות?
בדיקת רקמות הינה הדרך היעילה והנפוצה ביותר לבדיקת אבהות. בבדיקה זו מושווה המטען הגנטי של הילד אל מול הגבר הטוען להיות אביו, ומתוצאות הבדיקה ניתן לבדוק באופן כמעט וודאי לחלוטין האם הגבר הוא אבי הילד או לא.
האם גבר יכול לסרב לבצע בדיקת רקמות במסגרת תביעת אבהות?
בדיקת הרקמות נעשית על ידי נטילת דגימה גנטית משערות או מרוק, ומכיוון שלא מדובר בבדיקה פולשנית, רשאי בית המשפט להורות על ביצועה. כאשר גבר אשר מסרב לבצע את הבדיקה, עלול סירובו לעמוד כראייה נגדו בבית הדין ובית המשפט יכול לראות אותו כמי שיש לו דבר להסתיר.
במידה ומדובר באישה נשואה, ארש היה בידו של הגבר להוכיח כי בתקופה הנדונה קיימה האישה יחסי מין עם מספר גברים, יתכן ויקבל בית המשפט את סירובו של הגבר לביצוע בדיקת הרקמות, על מנת למנוע מצב של הגדרת הילד כממזר.
