בית המשפט דחה תביעת גבר לקביעת אבהות אשר הוגשה כנגד אישה איתה ניהל האחרון מערכת זוגית רומנטית בעוד שניהם נשואים לאחרים. הגבר טען כי כתוצאה ממערכת זוגית זו, נולד לשניים ילד ולידתו ארעה כשבעה חודשים לאחר שהתגרשה האישה מבעלה הקודם. עם זאת, בתעודת הזהות של הילד עדיין כתוב שמו של הבעל לשעבר כאביו של הילד, למרות שאינו האב הביולוגי.
הגבר טוען - האישה משתמשת בילד כקלף מיקוח
הגבר הגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, ובה דרש כי בית המשפט יכיר בו כאביו הביולוגי של הקטין, או לחילופין יקבע בדיקת רקמות אשר תאשש טענותיו. כמו כן, בהתאם להחלטה בנוגע לאבהותו של הגבר על הקטין, לבית המשפט הוגשה תביעה להסדרת הסדרי ראיה בין הגבר לקטין עד לתום הדיונים בתביעת המשמורת שהוגשה בעניינו של האחרון.
- חטיפת ילדים
- מהי תביעת אבהות?
- משמורת: שמיעת הקטינים על ידי בית המשפט, אימתי?
- דחיית בקשה להעברת סמכות בתביעת משמורת עקב חוסר כנות תביעת הגירושין
בכתב התביעה העלה הגבר טענות לפיהן האישה חטפה את הקטין מביתו ופועלת להרחיק אותו ממנו, בין היתר באמצעות הפסקת שיחות הטלפון שלו עם הקטין וביקוריו את הילד. הגבר טען כי האישה עושה כל זאת בתגובה לתביעת רכוש שהגיש כנגדה ותוך שהיא עושה שימוש בקטין כקלף מיקוח.
האישה מתנגדת - הילד עלול להיות ממזר
האישה טענה לעומתו כי היא מתנגדת לשתי התביעות שכן אין ספק שבדיקת רקמות עלולה להטיל כתם ממזרות על הקטין, כתם אשר ידבק בו לאורך כל חייו, וכי מדובר בהפרת עיקרון טוב הילד. הגבר טען כי הוא מודע היטב להשלכות ההלכתיות הקיימות בבדיקת רקמות אשר תוכיח כי הוא אבי הקטין אולם הוסיף כי החומר הראייתי שצירף לכתב התביעה (כגון ציורים שצייר לו הקטין, תמונה מחופשה משותפת ועוד), יש בו די בכדי להביא לקביעה כי הוא אביו מולידו של הקטין מבלי להידרש לבדיקה חיצונית.
האישה טענה בנוסף כי מעבר להשפעה החמורה של כתם הממזרות על הקטין, מניעת בירור זהות האב תתרום לטובת הקטין הואיל וקשר בינו ובין התובע עלול להזיק לו, לשלומו הנפשי, לדרך חינוכו והתפתחותו. לטענתה, כל קשר בין הגבר לקטין עלול לסכן את הקטין באופן חמור לאור קשייו האישיותיים של הגבר.
בדיקת אבהות לאחר התיקון לחוק המידע הגנטי - רק במקרים קיצוניים
בית המשפט נדרש לדון בסוגיה לפניו בהתחשב בתיקון לחוק המידע הגנטי שכן המצב המשפטי הנהוג כיום, אינו כתמול שלשום. אם בעבר התחבטו בתי המשפט בשאלה איזה אינטרס יש להעדיף, שמירת כשרות הקטין מול זכות הקטין לדעת מיהו אביו מולידו וזכות האב הביולוגי בהכרת אבהותו, הרי שכעת בא המחוקק ותחם את שיקול דעתו של בית המשפט. על פי המתפרש מן התיקון לחוק – כשרותו של הקטין הינה השיקול המרכזי והיחיד אשר יעמוד לנגד עיניו של השופט. שיקול זה, אפשר שיהא נסוג רק במקרה קיצוני של סכנת חיים או גרימת נכות בלתי הפיכה.
- האם רצון הילדים גובר על חוות דעת המומחים?
- בית המשפט אישר לאם לעבור עם בנה הקטין לקולומביה
- פסק דין בנושא אימוץ קטין כאשר האם הביולוגית מתנגדת לכך
לפיכך קבע השופט, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול והיועץ המשפטי לממשלה, כי במקרה דנן, ובאופן חד משמעי, הבדיקה עלולה לפגוע פגיעה חמורה בכשרותו של הקטין ומשאין מדובר במקרה של מניעת סכנת חיי אדם או נכות חמורה, דין הבקשה לביצוע בדיקת רקמות להידחות על הסף.
האם ניתן להוכיח אבהות בלי בדיקת רקמות?
אך האם יקבל הגבר הזדמנות להוכיח באופן אחר את אבהותו, שלא בדרך בדיקת הרקמות המסורתית? בית המשפט סבר כי גם התשובה לשאלה זו הינה שלילית. בחוות דעתו של נשיא ביה"ד הגדול נכתב כי "אין מנוס מן המסקנה כי לא ניתן לאשר בדיקה מכל סוג שהוא". על היסוד הנ"ל ביקש ב"כ היועמ"ש לדחות את התביעה על הסף ולהותיר את הקטין בחזקת כשר מבלי ליצור ראיות נוספות העלולות לפגוע בו בעתיד.
אי לכך, סבר בית המשפט כי אין להורות על בדיקת אבהותו של הגבר על הקטין גם בהתאם להבאת ראיות חיצוניות נוספות, ודחה את התביעה.
