תמ"ש 17467-09-10 נ.ב. נ' א.ח. ואח'
תביעת לשם קביעת אבהות הינה למעשה תביעה למתן סעד הצהרתי במשפט אזרחי. אי לכך, נראה אפוא כי מידת ההוכחה הנדרשת בגדר תביעה זו הינה "מאזן ההסתברויות". היות ועסקינן בסוגיות הקשורות בקטינים ואבהות, הדברים אינם מקשה אחת. במרוצת השנים, בתי המשפט קבעו אמירות מפתיעות לכאן ולכאן וזאת בשל נסיבות החיים הבלתי צפויות והרצון המוסרי של השופטים למצוא את האב הביולוגי של הילד או הילדה. במילים אחרות, לא קיים "קונצנזוס משפטי" בנוגע למידת ההוכחה בקביעת אבהות.
במשפט אזרחי, מקובל לומר כי מידת ההוכחה הינה נטיה של מאזן ההסתברות או עודף ראיות לטובת בעל הדין אשר נטל השכנוע הונח לפתחו (זאת לעומת משפט פלילי בו הנטל הוא "מעל לכל ספק סביר"). יש אשר רואים בכך מידה הניתנת לכימות (מעל 50% בהליכים אזרחיים) ויש הרואים בכך מבחנים מעשיים אשר נועדו לאפשר לבית המשפט לנמק ולהסביר את הכרעתו לכאן או לכאן.
חשוב להדגיש כי קביעת מידת הוכחה, גם בתוך ענף או תחום משפטי מסוים, איננה מקובעת ונתונה לשינויים. במילים אחרות, בית המשפט הינו בעל שיקול דעת שיפוטי רחב לקבוע את מידת ההוכחה הדרושה בכל מקרה ומקרה בהתאם לנסיבותיו. לכך ניתן גם להוסיף כי לאור הוראות סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, שיקול הדעת אשר נתון לבית משפט זה הינו אף רחב יותר משל בתי משפט אחרים.
משפטי אבהות – מידת ההוכחה
השוני הרב בין תביעות לשם קביעת אבהות, באופן ברור בשל ההבדלים בין מקרה למקרה, הביאו לחוסר הסכמה באשר למידת ההוכחה הדרושה. בפסיקה נקבע כי אין כלל אחידות דעים בקשר למידת ההוכחה בתביעות אבהות ובית המשפט העליון ציין לא אחת כי "המטוטלת נעה בין גישות מקלות ומחמירות".
קראו עוד בתחום:
- בדיקת אבהות כאשר בני הזוג לא נשואים
- גבר מסרב לעבור בדיקת אבהות ומאיים בניתוק קשר עם הילד
- האם התיקון לחוק מידע גנטי חל על מקרה של התעברות לפי כניסת התיקון לתוקף?
- האם בית המשפט יורה על בדיקת אבהות ללא הסכמת הנבדק?
לדוגמא, השופט כהן, בע"א 407/60 פלונית נ' אלמוני, התייחס לכך בכותבו – ""כשלעצמי, אני מוכן ללכת עד קצה גבול האפשרויות אשר דיני הראיות בהם אנחנו קשורים, פתוחים לפנינו; וזאת כדי להביא ילד כזה ואם כזאת על תיקונם, אף אעשה נקב מחט שבדין לפתחו של היכל להעניק בו סעד". הגישות המקלות נוטות להסתמך על שיקולי צדק והגינות, ולעומתן קיימות גם גישות מחמירות אשר מעמידות את רף ההוכחה בתביעות אבהות במקום אמופרי שבין המשפט האזרחי למשפט הפלילי. מדובר אפוא בגישת ביניים אשר גורסת כי בקביעת אבהות על בית המשפט "לנקוט בזהירות יתירה".
שתי תביעות אבהות כנגד שני גברים שונים
במקרה אשר הונח לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בטבריה, התקבלה תביעת אבהות אשר הוגשה על ידי אישה כנגד גבר, וזאת למרות שתביעת אבהות כנגד גבר אחר נדחתה ארבע שנים קודם לכן (לאחר שממצאי בדיקה גנטית שללו את האבהות). במקרה דנן, האישה טענה כי היא ניהלה קשר אינטימי עם הגבר הנתבע וכתוצאה מיחסים אלה נולדה הקטינה.
בית המשפט קבע כי יש לקבל את התביעה וזאת משום שעלה בידיה של האם להוכיח את קיומו של סיכוי סביר לכך שהיא התעברה כתוצאה מיחסיה עם הנתבע. יש לציין כי בית המשפט התייחס בספק רב לתביעתה של האם אך קבע את החלטתו בשל מחדלים בגרסת ההגנה של הנתבע.
מחדלים בגרסת הנתבע - קבלת התביעה למרות "קשיים בעדות האם"
בית המשפט עמד על כך שעדותה של האם "לא הייתה חד משמעית" ואף "לא הייתה אמינה". למשל, בית המשפט לא היה יכול להתעלם מההליכים אשר האם נקטה כנגד הגבר הראשון וצוין כי התביעות היו "כמעט זהות". לדוגמא, האם העידה בשני המקרים שהיא פגשה את הגבר בשנת 2006 וניהלה עימו יחסי אישות. כמו כן, בשני המקרים נטען על ידה כי היא הודיעה ל"אב" על ההריון בחודש השני והוא הכיר באבהותו. בשתי התביעות האם טענה כי הגבר הנתבע "שמח על ההריון". לא זו אף זו, האם טענה, גם במקרה דנן וגם בתביעה הקודמת כי "קיים דמיון ברור בין הקטינה לבין האב". הודגש כי התביעה דנן הוגשה, מן הסתם, רק לאחר דחיית התביעה הקודמת.
"בהליך הקודם, כמו גם בהליך הנוכחי, עדותה של האם הייתה בעייתית, לא עקבית ולא נקייה מסתירות וספקות", נכתב בפסק הדין. עם זאת, הנתבע במקרה זה סירב - ללא הסבר מניח את הדעת - לבצע את הבדיקה הגנטית. ב"כ הנתבע טען כי לא ניתן להסיק מכך מסקנות לחובת מרשו, אך בית המשפט לא קיבל את הטענה הנ"ל. נקבע כי יש לבכר בעניין זה את עמדתו של היועמ"ש אשר לפיה "כאשר בעל דין מסרב להיבדק חלה הוראת סעיף 28ח'(ב) לחוק מידע גנטי הקובעת כי בית המשפט רשאי להסיק מסקנות מסירוב זה".
לסיכום,
השופט קבע כי "חרף הקשיים בעדות האם" הוא סבור כי היה קיים סיכוי סביר לכך שהנתבע הוא אכן אביה של הקטינה. "מחדלי האב באי מסירת עדות מטעמו ובפרט בהיעדר מועד מדויק בכתב ההגנה שלו שבו נפסקו היחסים עם האם, סירובו לבצע הבדיקה הגנטית והחשיבות בבירור טובת הקטינה באמצעות הבדיקה, מביאים אותי למסקנה כי יש להיענות בחיוב לבקשת האם ולהורות על מתן צו לביצוע בדיקה גנטית לבירור קשרי הורות", נכתב בפסק הדין.
