דיני המשפחה בישראל עוסקים רבות בסוגיות הקשורות ברכוש המשותף. על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, המחיל כיום את הוראותיו על מרבית הזוגות הנשואים בישראל (כל זוג שהתחתן לאחר 1974), קיימת שותפות מלאה בזכויותיהם הכספיות של בני הזוג. כאשר כספי הזוג נמצאים ביתרת זכות, מדובר בחלוקה שווה במועד גירושין בכספים שהצטברו ובנכסים שנרכשו. עם זאת, הדברים יפים גם לגבי יתרת חובה. דהיינו, גם חובות בגירושין מתחלקים בין בני הזוג.
יודגש כי גם אם הרישום בנכסים ובזכויות נעשה באופן בלעדי על שמו של אחד הצדדים, אין זה אומר כי הצד השני איננו אחראי לחובות אשר הצטברו שם. לדוגמא, במידה והאישה הקימה עסק אשר נקלע לחובות, בעלה יצטרך לשאת בחובות העסק גם אם העסק היה רשום על שמה של אשתו בלבד. עם זאת, ישנם מקרים בהם בתי המשפט יכולים לחרוג מהוראה דווקנית זו. להלן דוגמא למקרה בו העדר שקיפות בין הצדדים הוביל את בית המשפט להטיל את מלוא חובות העסק על הבעל (תוך פטירת האישה מהתשלום לחלוטין).
עסק הוקם ללא ידיעת האישה
כאמור, הליכי גירושין עלולים פעמים רבות להיגרר כדי מחלוקות משמעותית אודות חובות שצבר אחד מבני הזוג. לא אחת, מקור החובות נמצא בעסק אשר נפתח על ידי אחד מבני הזוג ואשר נקלע לקשיים כלכליים. האם ניתן לחייב גם את בן הזוג השני בנשיאה בנטל החובות, וזאת כאשר הוא מעלה טענות שונות בדבר העדר מעורבות בעסק? סוגיה אשר זהו עניינה הונחה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון.
קראו עוד בתחום:
- חובות הימורים בבורסה ומשמעותם בהליך גירושין
- חיוב אישה בחובות בעלה מכורח הלכת השיתוף, האמנם?
- חובות בהסדר איזון משאבים
בני הזוג במקרה דנן נישאו זו לזה לפני כ-30 שנה. במהלך שנות ה-90, הבעל פתח עסק אשר לא הצליח להתרומם מבחינה עסקית. נהפוך הוא, העסק החל עד מהרה לצבור חובות רבים והבעל נקלע להליכי פשיטת רגל. בשנת 2005, שנתיים לפני תביעת הבעל לגירושין, הצדדים עזבו את ביתם המשותף (הבית נמכר כעבור כ-20 חודשים).
במסגרת תביעת הגירושין, ניטשה בין הצדדים מחלוקת קשה באשר למהות החובות. האישה טענה כי יש להטיל את מלוא החובות שהצטברו על שמה בשל עסק הבעל על האחרון. הבעל טען כי אין להורות כאמור וזאת משום שעל פי חוק יחסי ממון, הסדר איזון משאבים כולל גם את חובות בני הזוג (ולא רק את זכויותיהם).
בית המשפט לענייני משפחה בחן את נסיבות המקרה וקבע כי הדין עם האישה. נקבע כי האחרונה לא תישא בחובותיו של בעלה וזה ייקח אחריות מלאה על התנהלותו הכספית הקלוקלת. בפסק הדין נקבע כי האישה הוכיחה שהיא לא ידעה אודות חובותיו של בעלה והאחרון אף לא השכיל להציג נתונים רלבנטיים בנוגע להתנהלותו הכספית. נקבע כי מדובר בסטייה מבחינת הבעל מעיקרון איזון המשאבים הדורש שקיפות מלאה בין בני הזוג.
האישה טענה במסגרת ההליך כי העסק נפתח מלכתחילה ללא ידיעתה ומקל וחומר שהיא לא קיבלה דיווחים בזמן אמת אודות הכניסה להליכי פשיטת רגל. לטענתה, נמנע ממנה לנקוט גם בהליך פשיטת רגל וזאת על מנת שהבעל יוכל להמשיך ולהתנהל בחשבון המשותף. כך, חובותיו של הבעל זכו לעיכוב הליכים ואילו חובותיה הלכו ותפחו. בית המשפט קבע כי יש להעביר את מלוא החובות לקופה נפרדת והבעל יישא בהם לבדו. לא זו אף זו, הבעל חויב להחזיר לאישה כספים בגין חובות אשר שולמו על ידה במהלך החיים המשותפים מהחשבון המשותף.
