ערעורו של אב אשר ביקש לבטל החלטה כי בנו הקטין יהיה בר אימוץ נדחה על ידי בית המשפט העליון. בית המשפט קבע כי הקטין ישוב למשפחה האומנת והליכי האימוץ בעניינו ימשכו עד לסיומם. האב, עובד זר השוהה בישראל באופן לא חוקי, התנגד לאימוץ הקטין בן ה-8.5, אשר הוצא ממשמורת אימו כאשר מלאו לו שלוש שנים והועבר לחזקת משפחה אומנת בישראל. הקטין הוכרז בעבר כ-בר אימוץ מתוקף עילת אבהות שאינה ידועה.
האב מגלה את הליך האימוץ ומגיש תביעת אבהות
כאשר גילה האב כי הקטין הוכרז כ-בר אימוץ, הגיש האחרון בקשה לביטול ההכרזה וכן תביעת קביעת אבהות. האב טען כי ניתן היה לאתרו במסגרת הליך האימוץ וביקש להימנות לאופטורופוס כדין של הקטין. לחילופין עתר האב להורות על אימוץ פתוח. תביעתו של האב התקבלה, אך ערעור לגביה הוגש לבית המשפט העליון על ידי היועץ המשפטי לממשלה. היועמ"ש טען כי מלבד חוסר היכולת לאתר את האב בהליך האימוץ, קיימות עילות נוספות שבגינן היה נכון להכריז על הקטין כ-בר אימוץ.
- אימוץ ביחס לאב שזהותו אינה ידועה
- הוצאת ילדה בת 4.5 ממעון לצרכי אימוץ בניגוד לרצון אמה וסבה
- מתן צו אימוץ של מאומץ בגיר, אימתי?
שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל, קבעה כי דין הערעור להתקבל ובבואו של בית המשפט להכריע בעניין הקשור בעיקרון טובת הילד, במקרה דנן, ניכר כי השבתו של הקטין לחזקת אביו עלולה להסב לו נזק ופגיעה קשה. אי לכך, קבעה השופטת כי אין היא רואה לנכון לבטל את ההכרזה על הקטין כבר אימוץ ויש לקבוע כי האימוץ יהיה סגור.
