בני זוג היו נשואים במשך תשע שנים ובמהלך נישואיהם נולדו להם שני ילדים. בשנת 1999 נפרדו בני הזוג ונכרת ביניהם הסכם גירושין אשר הסדיר את הפרידה וקיבל בסוף דצמבר 1999 תוקף של פסק דין. באותה שעה היה המערער קצין בצבא קבע. לאחר פרישתו של הגבר מהצבא, התעוררה בין בני הזוג מחלוקת בנוגע לזכותה של האישה לחלק מקרן הפנסיה שלו.
המחלוקת נגעה בעיקר לפרשנותו של הסכם הגירושין אשר עסק, בין השאר, בזכותה של האישה בכספים אשר מקורם בשירותו הצבאי של בעלה לשעבר (מענק פרישה, פנסיה, מענק היובל ופדיון ימי חופשה).
הסכסוך לא הגיע לפתרונו והצדדים, מצוידים בעורכי דין מטעמם, פנו לערכאות המשפטיות. המערער טען כי המשיבה זכאית לזכויות שנוצרו בתקופת הנישואין ומועד השכר הקובע לצורך חישוב זכויות אלו הינו יום הפירוד (13.9.1999). לשיטתו, אחוז הקצבה אשר מגיעה לאישה בעקבות זכויותיו מהצבא צריך להיות מחושב באופן הבא – 2% לשנה, ובחישוב כולל – 18%. מסכום זה, טען המערער, מגיעה למשיבה מחצית בלבד – 9%.
המשיבה טענה, לעומת זאת, כי השכר הקובע ממנו צריך לחשב את חלקה בפנסיית המערער צריך להיות השכר האחרון אשר קיבל המערער עם פרישתו מצה"ל (וזאת בניגוד לטענת המערער בנוגע לשכר הקובע לפי יום הפירוד).
קראו עוד בתחום:
- איזון כספי פנסיה בחברת חשמל בהליך גירושין - האם רק בפרישה?
- האם יבוטל הסכם גירושין בגין שינוי בתנאי פנסיה לאחר פרישה מוקדמת?
- פנסיה לא תחולק למרות נישואין של 50 שנה
המשיבה הפנתה את בית המשפט להסכם הגירושין בו נאמר באופן מפורש שהיא זכאית לכל הזכויות העתידיות. כמו כן, המשיבה טענה כי אין לקבל את טענות המערער באשר לחישוב זכויותיה לפי 2% לשנה, והשיעור זכאותה בתשלומי הפנסיה צריך לעמוד לפי החלק היחסי של חודשי השירות אשר הקבילו לחיי הנישואין. לפי חישוב זה, טענה המשיבה, זכאית אני למחצית מ-35.4%.
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי יש לקבל את עמדת האישה. בפסק הדין נקבע כי המשיבה אכן זכאית לתשלומי הפנסיה באופן יחסי לחודשי השירות בהם היו בני הזוג נשואים. כמו כן, בית המשפט קבע כי המשכורת לחישוב הזכות תהיה בהתאם למשכורתה האחרונה של המערער, עם פרישתו מהצבא. עם זאת, משכורתו של הבעל לשעבר השתפרה באופן משמעותי עת השלים האחרון תואר שני. אי לכך, בית המשפט קבע כי היות והשלמת התואר הייתה לאחר הנישואין, יש לנכות את תוספת המשכורת בגינו בחישוב איזון הכספים.
