שאלה אשר מונחת פעמים רבות לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה הינה כיצד יש לאזן זכויות פנסיה במהלך הסדר איזון משאבים? כמו כן, האם עליה בשכרו של אחד הצדדים - לאחר הפרידה - יכולה להשפיע על אופן חלוקת הפנסיה בין בני הזוג במסגרת גירושין? להלן דוגמא לתביעה אשר עסקה בעניין חלוקת רכוש בין בני זוג, בין השאר באיזון זכויות הפנסיה של הצדדים לאחר עליית שכר משמעותית.
הלכה פסוקה היא כי במהלך הנישואין תורם כל אחד מבני הזוג את חלקו מתוך צפייה ליהנות בעתיד מהפירות המשותפים. במקרה של תקופת נישואין ארוכה, לא בנקל ינותק הקשר בין החיים המשותפים לפני הפרוד, לבין קידומו של בן הזוג בעבודה לאחר הגירושין.
קידום זה מגלם בתוכו גם את תרומתו של בן הזוג השני לאורך השנים. הנטל להוכיח ניתוק בין הקידום לאחר הפירוד לבין תקופת הנישואין מוטל על הטוען לכך. כמו כן, גם כאשר יחסי הממון פוקעים וחבל הנישואין ניתק, אין להתעלם מהמטען הרב שנושא כל אחד מבני הזוג עם הפירוד אשר נרכש במהלך החיים המשותפים, ומלווה אותו בהמשך אף לאחר הפירוד.
- זכאות למחצית שווי הכספי של השבחת עסק
- יום הקרע - איזון משאבים מיום פתיחת הליכים משפטיים
- זכויות גרושה בכספי פנסיה - תביעה נגד משרד הביטחון
- תביעה נגד קיבוץ לירושת דמי עזיבה של חברת קיבוץ
בני הזוג במקרה דנן חתמו על הסכם גירושין אשר כלל סוגיות רבות בנוגע להפרדה הרכושית ביניהם. בין השאר נאמר בהסכם כי איזון זכויות הפנסיה של הצדדים יעשה מיום הנישואין ועד ליום בו הוגשו התביעות לבתי המשפט. האישה טענה כי הגבר לא מילא את חלקו בהסכם מבחינת העברת הכספים ועל כן היא ביקשה מבית המשפט כי יורה על מימוש ההסכם כפי שנחתם.
האם מקור כספי הפנסיה טמון במאמץ משותף?
האישה הוסיפה עוד כי כספי הפנסיה של בעלה צריכים להיות מחושבים עבורה על פי משכורתו האחרונה של הגבר. לעומתה, הגבר גרס כי יש לאזן זכויות אלו על פי המשכורת בתאריך הקובע למועד איזון המשאבים – דהיינו, יום הקרע. הגבר טען להגנתו כי בעבר הוא עשה מספר רב של וויתורים כספיים משמעותיים לטובת גרושתו במסגרת הסכם הגירושין, זאת מתוך מחשבה מבחינתו כי מדובר באיזון נכון של הכספים.
במקרה דנן, משך הזמן בין מועד הקרע למועד הפרישה היה פחות משלוש שנים. בית המשפט קבע כי מדובר בפרק זמן קצר יחסית ולכן היה ראוי לייחס את העלייה בשכר בתקופה קצרה זו למאמץ המשותף של שני הצדדים. במילים אחרות – השופט קבע כי תרומתה של התובעת במהלך השנים שקדמו לפרישה לא נעלמה מעיניו. זאת ועוד, הגבר לא הוכיח כי הייתה עלייה משמעותית בשכר בתקופה זו הנובעת אשר נבעה מנסיבות מאוחרות שלאחר הקרע.
בית המשפט קבע כי דין תביעתה של האישה להתקבל וזאת לאור סמיכות הזמנים בין מועד פרישתו של הבעל לבין מועד הקרע. השופט כתב בפסק הדין כי תרומתה של האישה לאורך השנים - בטרם פרישתו של הבעל - הביאה לעלייה המשמעותית במשכורת הגבר. כמו כן, השופט הוסיף כי יש לבחון את ערכן של קופות הגמל והקרנות השונות של בני הזוג, זאת משום שהגבר עשה דין לעצמו בעת שהשאיר לאישה את קופת הגמל על פי חישוב עצמאי. השופט ציין כי הגבר היה אמור להעביר את הכספים הללו לקופת נאמנות והתובעת הינה זכאית לקבל חלקה גם מכספי הפרישה של בעלה לשעבר.
