תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין
עובדות המקרה
תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין בין התובעים לבין הנתבע, בקרקעות באזור בית צפפה ושרפאת אשר, לטענת התובעים, הבעלות בהן היא משותפת להם ולנתבע, ואילו לטענת הנתבע הן בבעלותו הבלעדית ומשכך, אין כל מקום לפירוק שיתוף בהן.
האם יש לפרק את השיתוף במקרקעין?
יחסי השותפות בין הצדדים
1. הנדבך המרכזי עליו סמכו התובעים טענתם לבעלות במקרקעין הוא הטענה בדבר שותפות עסקית אשר התקיימה בין התובעים לנתבע משנת 1954 ועד שנת 1989, אשר במסגרתה, כך טענו, נרכשו הקרקעות על ידי הנתבע עבור שלושתם יחד.
קרא עוד...
האם יש לפרק את השיתוף בבית המגורים?
חלוקה בדירה הרשומה על שמו הבעל בלבד
תביעה לסילוק ידו של הבעל מהדירה
2. הנתבע מצידו הכחיש מכל וכל קיומה של שותפות עסקית כלשהי בין האחים וטען, כי אף שבתקופות מסוימות התובעים עבדו כפועלים שכירים עבורו, מעולם לא התקיימה ביניהם שותפות כלשהי.
המסגרת הנורמטיבית לקיום שותפות בלתי רשומה
1. הקמתה של שותפות עיסקית חייבת ברישום לפי הוראות פקודת השותפויות, בתוך חודש מיום שנתכוננה, כך לפי סעיף 4 לפקודה. ואולם, בסעיף 6 נקבע מפורשות, כי "אי רישומה של שותפות לא ישפיע בשיקול אם השותפות קיימת ואם לאו".
2. העובדה כשלעצמה שהשותפות בין הצדדים לא נרשמה אין בה כדי להוכיח כי לא קמה ביניהם שותפות וככל שזו קמה, הרי שהיתה היא גוף כשיר לזכויות וחובות.
3. על הטוען לקיומה של שותפות להוכיח כי בין הצדדים נקשר הסכם, מפורש או מכללא, כי העסק ינוהל על ידיהם ביחד במטרה להפיק ממנו רווחים. מעצם הלשון "קשרים בין בני אדם" המופיעה בסעיף 1 לפקודה ניתן ללמוד, כי ביסודה של השותפות חייב להיות הסכם שנעשה בין השותפים. הסכם זה אינו חייב להיות בכתב והוא יכול, כאמור, להיות מפורש או מכללא. ברם, אף שאין חובה להוכיח את קיום השותפות באמצעות הסכם שותפות מלא בכתב ודי בהוכחה בכתב אשר מצביעה על קיום יחס של שותפות, נקבע מקדמת דנא כי יש צורך במסמך אשר יבטיח – ולו בצרוף ראיות נוספות - את הוכחת ההסכם בדרך מהימנה.
4. סממנים שונים ומגוונים יש בהם כדי להעיד על קיומה של שותפות עיסקית. כוונת הצדדים להיות שותפים, הצגתם לציבור כשותפים, השתתפותם בנכסים ובחזקה של העסק, זכותם השווה לנהל את העסק, הזכות ההדדית לחייב האחד את השני בעסק, השתתפות הדדית ברווחי העסק ומישכם של היחסים בין הצדדים. וכן, ההשקעה הראשונית המוטלת על כל אחד מהצדדים, השתתפות הצדדים בהוצאות וברווחים והעובדה שהכנסת שותף או עובד לעסק דורשת את הסכמת שניהם.
5. התובעים העידו בעצמם על כך שהשותפות לא הוקמה בהסכם בכתב ואף לא נרשמה אצל רשם השותפויות.את טענתם בדבר השותפות העסקית ניסו התובעים לתמוך בעדויות עדים שונים.ברם, עדויות אלו אין בהן כדי לספק תמיכה ראייתית כלשהי לטענת השותפות וזאת ממספר סיבות. ראשית, לפחות שניים מן העדים העידו על קיומו של סכסוך ארוך שנים ונתק בינם לבין הנתבע מאז שנת 1994, דבר המטיל צל כבד על מהימנות עדותם בנסיבות אלו. שנית, כל שהעדים העידו עליו הוא העובדה שהצדדים עבדו יחד, דבר אשר היה בגדר ידיעה ציבורית בקרב אנשי הכפר. לעניין הידיעה הציבורית בדבר קיומה של השותפות בין האחים הלכה נקבעה זה מכבר, כי קיומה של שותפות אינו תלוי במה שהשותפים סבורים או מצהירים בפומבי אלא במהות היחסים בפועל שביניהם.לאף אחד מן העדים לא היה ידוע דבר באשר ליחסים שבין האחים בכל הנוגע לעבודתם, למעט העובדה שעבדו יחד, דבר אשר אין בו כדי לתמוך בגירסת מי מהצדדים.
6. אף לו הוכח בפני כי הצדדים אכן הופיעו ברישומי המע"מ כשותפים בתיק מע"מ אחד, אין בעובדה זו כשלעצמה כדי להוות הוכחה מספקת לקיומה של שותפות עיסקית ביניהם. קיומה של שותפות, מוכרע על פי תוכן ההתקשרות בין הצדדים ולא על פי המונחים בהם השתמשו הצדדים, אף אם השימוש היה בהצהרות הצדדים כלפי שלטונות המס. הצהרות צדדים בפני שלטונות המס כאינדיקציה לקיומה של שותפות בין הצדדים, יש לנהוג בהם משנה זהירות כאשר באים להסיק מהצהרות אלו כשלעצמן מסקנות כלשהן לעניין קיומה של שותפות, יש שהצהרת השותפות נועדה למטרות הפחתת תשלומי המס בלבד ואין בה להעיד על קיום שותפות באמת.
7. הטענה בדבר הקמת שותפות - אשר לא הוקמה במסמך בכתב לא נרשמה אצל רשם השותפויות, אשר אין בידי הטוענים לשותפות בדל של מסמך התומך בטענתם ואשר אין בעדויות העדים שהובאו על ידם כדי לספק הוכחה כלשהי לקיומה, ואף המסלול של הוכחתה באמצעות רישומי המע"מ נזנח ואיננו רלבנטי - נסמכת על עדויות התובעים בלבד, ללא תמיכה כלשהי נוספת.התובעים לא הרימו את הנטל הנדרש להוכחת קיומה של שותפות עסקית או אחרת כלשהי בינם לבין הנתבע, כן לא סתרו רכישת המקרקעין נשוא המחלוקת ע"י הנתבע לבדו.
לסיכום,
משנמצא שהתובעים לא הרימו את נטל ההוכחה לעניין יחסי השותפות בינם לבין הנתבע, נשמטה הקרקע תחת טענתם המרכזית לכך שהבעלות במקרקעין משותפת. מאחר והתובעים לא השכילו לספק כל הוכחה אחרת לבעלותם במקרקעין, אין מנוס מן המסקנה שלא הרימו את הנטל להוכחת בעלותם במקרקעין, וכתוצאה מכך אין מקום להכריז על פירוק השיתוף במקרקעין. משכך, יש לדחות את תביעת התובעים להורות על פירוק השיתוף במקרקעין. התובעים ישאו בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בתוספת מע"מ בסך 10,000 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלום בפועל.
