היכן תידון תביעת משמורת בעניין ילדים אשר הם והוריהם גרים ברוסיה מזה למעלה מעשר שנים, פרט לשנה אחת בה גרו בישראל? על פי פסיקה של בית המשפט העליון, הערכאה המתאימה לדיון בתובענה הינה בית המשפט הרוסי.
המשפחה עלתה לישראל לקראת סוף שנת 2008 ויום לפני חזרתה של המשפחה לרוסיה, הגישה האם תביעה לבית המשפט על מנת לקבל סעד הצהרתי המונע את יציאתם של הילדים מהארץ. האם טענה כי היא מעוניינת בגירושין מן האב משום שהאחרון נוקט כלפיה וכלפי הילדים באלימות.
תביעתה של האם הוגשה לבית הדין הרבני בישראל ובני הזוג התירו את ברית הנישואין. במהלך ההליכים המשפטיים בין הצדדים, נקבע בערכאות השונות כי הסמכות הראויה לדיון בתביעת המשמורת הינה בית המשפט ברוסיה, היות וזהו מקום מושבם הטבעי של הילדים.
קראו עוד בתחום:
- בית המשפט קבע - הקטינים הורחקו לארה"ב שלא כדין
- הילדים החטופים יחזרו לשבדיה מתוקף "אמנת האג"
- אושרה חקירה נגדית בשיחת וידאו בתביעה על בסיס "אמנת האג"
- בית המשפט אישר לאם לעבור עם בנה הקטין לקולומביה
האם מגישה ערעור לבית המשפט העליון
האם לא נואשה והגישה ערעור לבית המשפט העליון על מנת להפוך את ההחלטה ולמנוע מעבר ילדיה לרוסיה. לטענתה, ברוסיה היא במעמד של זרה ואין לה כל יכולת לנהל הליכים משפטיים הוגנים. עוד הוסיפה האם כי ניהול ההליך ברוסיה עלול להסב נזק לילדים ועיקרון טובת הילד מחייב ניהול הדיון בערכאות הישראליות. האם הוסיפה לחזור על טענותיה לגבי אלימות האב, אשר הקפיד מצידו לאמץ את החלטת הערכאות הקודמות.
שופטת בית המשפט העליון, איליה פרוקצ’יה, קבעה בפסק דינה כי למרות שבני המשפחה הינם אזרחי ישראל, מקום מושבם הקבוע הוא ברוסיה. השופטת ציינה כי עסקיו של האב נמצאים ברוסיה, הילדים למדו גדלו והתחנכו במוסדות החינוך במדינה וכן המשפחה דוברת רוסית כשפה יחידה. לטענת השופטת, מעשיה של האם להשאיר את הילדים בישראל הינם בגדר מחטף חד צדדי לצורך השגת מבוקשה.
רוסיה - אינה חתומה על אמנת האג
לאור נתוני המשפחה, והשיקול הציבורי, קבעה השופטת שדין הערעור להידחות והפורום הנאות לדיון בעניין המשפחה הינו מערכת המשפט הרוסית. בית המשפט ברוסיה יוכל לעמוד על מגוון השיקולים בנוגע לטובת הילדים לרבות צרכיהם, רווחתם וטובתם, קבעה השופטת.
קראו גם:
- אושרה חקירה נגדית בשיחת וידאו בתביעה על בסיס "אמנת האג"
- האם רצון הילדים גובר על חוות דעת המומחים?
- הקטינות, ערביות נוצריות, יעברו לבי"ס הערבי לפי רצון האב
השופטת סברה עוד כי למרות שרוסיה איננה חתומה על אמנת האג (האמנה נגד חטיפת ילדים ממקום מושבם הטבעי על ידי הוריהם), רוחו ותכליתו של המסמך חוסים על התביעה דנן. לטענת בית המשפט העליון, מעשיה של האם הינם בגדר חטיפת הילדים ויש להשיבם לסביבתם הטבעית, מקום בו הם חונכו ומדינה בה הם דוברים את השפה באופן שוטף.
