הליכי פונדקאות אשר מבוצעים על ידי אזרחים ישראלים בחו"ל אינם מוסדרים בחקיקה. הפרוצדורה בעניין זה נשענת רק על נוהג, וזאת לעומת הליך פונדקאות בישראל אשר מוסדר בחוק ההסכמים. חוק ההסכמים קובע כי אחד התנאים לביצוע הליך פונדקאות הינו עריכת הסכם בין בני הזוג לבין האם הפונדקאית, ואישורו של הסכם זה בפני וועדת האישורים (וועדה אשר חברים בה רופאים, עובד סוציאלי, פסיכולוג קליני, נציג ציבור משפטן ואיש דת). וועדת האישורים מקבלת את החלטתה בהתאם לנתונים הספציפיים ולתנאים אשר נקבעו לשם הליך הפונדקאות בחוק.
קראו עוד על פונדקאות:
- פונדקאות בהודו - אישור על בדיקת רקמות
- פונדקאות בישראל, רוצה פונדקאית? תתחילי לחסוך
- האם יש לאשר בקשה לפונקדאות לאחר גיל הפוריות?
- אם אשר נולדו לה תאומים בהליך פונדקאות בחו"ל לא תאלץ לאמץ ילדיה הביולוגיים
חוק ההסכמים קובע כי ניתן לפנות להליך פונדקאות גם כאשר הביצית אשר מופרית איננה הביצית של האם המיועדת. דהיינו, די בכך שהזרע אשר הפרה את הביצית היה של האב המיועד, על מנת לערוך הסכם פונדקאות. לאחר לידת הילד, בית המשפט בוחן את טובתו של הקטין ונותן בהתאם למכלול הנתונים - צו הורות.
צו ההורות הוא הצו אשר מעניק להורים את האפוטרופסות המלאה על הקטין ומכריז כי הילד הינו בנם החוקי. האם ניתן לרשום את אמהותה של אישה על ילד שנוהל בהליך פונדקאי בחו"ל, וזאת למרות שהיא לא הייתה זו אשר תרמה את הביצית שהופרתה והושתלה ברחם הפונדקאית? דהיינו, האם בני הזוג היו יכולים "לדלג" על הליך האימוץ ולבקש מבית המשפט הכרה בילד כבנם החוקי?
הדין האוקראיני - פרוצדוראלי בלבד
במקרה דנן, בני הזוג התקשרו בהסכם עם אם פונדקאית אזרחית אוקראינה. הדין האוקראיני איננו מציב דרישות רבות. על פי דין זר זה, ברגע שההורים מוסרים את העובר לאם הפונדקאית, הילד נרשם על שמם בלידתו. דהיינו עסקינן ב"רישום טכני בלבד" אשר איננו נוגע לבדיקות מקדימות של הצדדים להליך הפונדקאות. בסופו של היום, תעודת הלידה אשר ניתנת להורים איננה משקפת דבר פרט להיותם אלה אשר מסרו את העובר לאם הפונדקאית. זאת, בניגוד למבחנים הרבים הנוגעים לסוגיה זו בדין הישראלי.
קראו עוד על אימוץ:
- אימוץ ילדים מחו"ל
- אימוץ ילדים בישראל
- מתן צו אימוץ של מאומץ בגיר, אימתי?
- אימוץ פתוח, אימוץ סגור - האמא צריכה בעצמה אפוטרופוס
בית המשפט בישראל קבע כי אין לקבל את הבקשה להכיר בבת הזוג כאימו של הקטין. נקבע כי תעודת הלידה אשר הוצגה לפני בית המשפט ניתנה לבני הזוג "באופן אוטומטי" ומבלי שנבחן כלל האם האישה מתאימה להליך הפונדקאות ו/או לגידול הקטין. "ההבדל המרכזי בין הליך פונדקאות המבוצע בארץ, לזה אשר בוצע במקרה הנדון, הוא כי בעוד שהפונדקאות בישראל נתונה לפיקוח מקצועי מתחילתה עד סופה (כאשר ההליך כפוף למבחן כפול, הן בתחילתו וטרם אישורו של הסכם הפונדקאות, והן לאחר לידתו של התינוק), הרי ההליך שבוצע באוקראינה הסתמך על אותו הסכם בין המבקשים לאם הפונדקאית, והוא נעשה ללא כל ליווי מקצועי".
אי לכך, נקבע כי ההכרה באישה כאימו של הילד תהיה יכולה להיות קבילה רק לאחר הליך אימוץ. "בני הזוג בחרו לפנות לפונדקאות בחו"ל על מנת לדלג על בחינת התאמתם כפי שהיא הייתה נעשית בישראל", נכתב בפסק הדין, "אי לכך, הם היו צריכים להיות מודעים לכך שהם יהיו יעמדו למבחן הרשויות, גם אם הדבר ייעשה בדיעבד ולאחר לידת הקטין".
