חופשה בחו"ל עם הילדים הפכה בשנים האחרונות לעניין נפוץ מאד בישראל. הדילים האטרקטיביים, לצד ההתחזקות הכלכלית וההתפתחות הגלובאלית בנתיבי התחבורה האוויריים, הפכו את העולם הגדול לנגיש עבור ישראלים רבים. אין ספק כי חופשה עם הילדים הינה מתכון בטוח להנאה, גיבוש משפחתי וכמובן - תמונות שתזכרנה לעדי עד. עם זאת, סוגיה זו איננה פשוטה כאשר מדובר בהורים גרושים. לא אחת, ההורה אשר נשאר בארץ חושש כי בן זוגו יבקש "לחטוף" את הילד ולא לשוב לישראל. במקרים כגון דא, ניתן לפנות לבית המשפט ולבקש התניית היציאה לחו"ל בערבויות מתאימות.
חששות אלה נפוצים בעיקר כאשר להורה המבקש לצאת לחו"ל יש משפחה במדינה אחרת וקיים סיכוי של ממש שהוא איננו מעוניין להישאר ולגור בישראל. מקל וחומר הדברים אמורים במקרים בהם מדובר באזרחים זרים ו/או בעולים חדשים שטרם התאקלמו סופית בישראל מבחינת תעסוקה ומגורים. דהיינו, ככל שקשריו של ההורה עם ישראל חלשים יותר, כך קיים חשש גדול יותר לביצוע מעשה "חטיפה".
קראו עוד בתחום:
- השבת קטינים חטופים לרוסיה למרות "עלייה לישראל"
- חטיפת ילדים בתוך ישראל והשבת קטינים לבית האב
- חטיפת ילדים מהולנד והחזרתם מישראל לפי אמנת האג
- השבת ילד לארצות הברית במסגרת תביעה מכוח אמנת האג
ישראל חתומה על אמנת האג וניתן להגיש בבתי המשפט בחו"ל תביעה כנגד חטיפת ילדים. עם זאת, אין ספק שעדיף תמיד להקדים תרופה ולמכה ולמנוע הליכים משפטיים סבוכים וכואבים. יתרה מכך, ברור לכל כי התנהלות משפטית בין ההורים, כאשר הילדים "נקרעים" (תרתי משמע) בין הוריהם ובין שתי מדינות, איננה מומלצת מבחינת הקטינים (וזאת בלשון המעטה).
עיכוב יציאה מהארץ לקטין
הדרך הראשונה והקלה ביותר על מנת להגביל יציאה של הילד מישראל הינה על ידי הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הקטין. שאלת עיכובו של קטין מהארץ הינה בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה וניתן לדון בה גם כאשר אין תביעת משמורת העומדת על הפרק. כמו כן, עורכי דין העוסקים בתחום מעידים לא אחת שמדובר בצווים "שגרתיים" אשר ניתנים באופן רגיל ונפוץ בערכאות בישראל. זאת ועוד, צו עיכוב יציאה מהארץ לקטין איננו פוקע לאחר שנה (כמו צו המוצא כנגד בגיר) והוא תקף עד גיל 18. דהיינו - עד לבגרותו של הילד.
בניגוד לצו עיכוב יציאה מהארץ שמוצא כנגד בגיר, הצו המוצא כנגד קטין הינו "צו גמיש". משמע, ניתן לבטל ו/או להגביל אותו על פי נסיבות ספציפיות כגון רצון לנסוע לחופשה משפחתית וכדומה. במקרים בהם הוצא כנגד קטין צו עיכוב יציאה מהארץ, ואחד ההורים רוצה לקחת עימו את הילד לחופשה, מוטל על האחרון לפנות בעניין לבית המשפט לענייני משפחה. כעת, בית המשפט צריך להכריע האם ניתן לאשר את הבקשה ומהן הערבויות המתאימות אשר תוכלנה להבטיח את חזרתו של ההורה עם הילד לישראל.
ערבויות בשני מישורים
על פי רוב, ערבויות אלה תהינה מורכבות משני אלמנטים - ערבות כספית המופקדת על ידי ההורה, וערבות צד ג' המובטחת על ידי קרוב של ההורה המוכן להתמודד עם הליכים כנגדו במקרה של חטיפה. הרציונאל המשפטי מאחורי ערבות צד ג' איננו בכדי לגבות כספים מהערב, אלא על מנת ליצור מעין לחץ על ההורה וזאת משום שהוא יודע כי אי חזרתו לישראל תפגע לא רק בהורה השני אלא גם בחברו אשר הסכים להיות ערב למעשיו.
כמה זה עולה?
כעת, נשאלת שאלת מיליון הדולר - כמה? דהיינו, מהי נקודת האיזון הראויה בין סכום הערבות לבין התרת היציאה מהארץ. סכום זה צריך להיות מצד אחד סכום אשר ההורה השני יכול לעמוד בו, ומצד שני גבוה דיו על מנת להביא לכך שהוא יהווה איום מפני מחשבות חטיפה למיניהן. במרבית המקרים, מדובר בסכום של עשרות אלפי שקלים.
לדוגמא, בשנת 2009, בית המשפט לענייני משפחה הבין כי לעיתים גם ערבות בסך 70,000 שקלים איננה מספיקה. במקרה הנ"ל, סבתה של קטינה הפקידה ערבות כנגד יציאתה של בתה ונכדתה לרוסיה, וזאת על סך של 70,000 שקלים. האם לקחה את הבת עימה לקנדה ומיאנה לשוב לישראל. האב הצליח, באמצעות הליך משפטי מורכב, להחזיר את בתו ארצה. עם זאת, ההליכים המשפטיים ארכו כשישה חודשים והיו ארוכים ומתישים. אי לכך, בית המשפט קבע כי למרות שהילדה חזרה לישראל, היה מקום לחלט את הערבות בסך 70,000 השקלים.
במקרים בהם הסיכוי לחטיפת הילד הינו גדול, הערבות ליציאה מישראל תגדל בהתאם. למשל, בשנת 2011 בית המשפט הסכים לבטל באופן זמני צו עיכוב יציאה מהארץ לקטין רק בעבור ערבות של כחצי מיליון שקלים. זאת משום שהאם הייתה בעלת "היסטוריה" של ניסיון חטיפה בעבר.
לסיכום,
ניתן לראות כי סכומי הערבות משתנים ממקרה למקרה וממשפחה למשפחה. השיקולים העומדים מאחורי החלטת בית המשפט במקרים כגון דא הינם עבר בחו"ל (האם ההורה המבקש לצאת מישראל גר בעבר במדינה אליה הוא לוקח את ילדו), יכולות כלכליות (אין להטיל ערבות מוגזמת אשר תציב מחסום בלתי עביר על ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ), יחסי ההורים, קשריו של ההורה עם ישראל (האם הוא עובד בישראל, האם הוא מחזיק בישראל בנכסים), בני משפחה שיכולים להיות ערבים מבחינת צד ג' למהלך וכדומה.
