בית המשפט דחה את בקשתו של גבר להעביר את תביעת המשמורת בנוגע לילדיו לבית הדין הרבני, זאת לאחר שהוגשה תביעה בנוגע למשמורת, על ידי האישה לבית המשפט לענייני משפחה.
כידוע, בהליך גירושין קיימת חשיבות לגבי הגשת התביעות השונות הקשורות בהליכי הגירושין, ביניהן חלוקת הרכוש, משמורת הילדים, הסכם הגירושין ודמי המזונות. בד"כ מתחיל בין הצדדים מרוץ הידוע בעגה המקצועית כ – "מרוץ סמכויות", ובו מנסים בני הזוג להגיש את תביעותיהם לערכאה המתאימה ביותר לעניינם.
הלכה פסוקה היא כי דיונים בנושא משמורת ילדים קשורים באופן טבעי בתביעות גירושין, כל אימת שהוגשה תביעת הגירושין בתום לב. משמורת קטינים אפוא תידון בערכאה בה הוגשה תביעת הגירושין, זאת כל עוד לא הוגשה תביעה בעניין זה לערכאה אחרת. אי לכך, בית המשפט בענייניו נדרש לבדוק את כנותה של תביעת הגירושין של הגבר.
הגירושין הוגשו במקביל לטיפול זוגי, האם התביעה כנה?
בבואו של בית המשפט לבדוק את כנותה של תביעת גירושין המונחת לפניו, מתייחס השופט למספר היבטים בתביעה – מועד הגשתה, התנהגות הצדדים לאחר הגשת התביעה ובמהלך הדיונים, החקירה הנגדית של התובע וכו’.
- סמכות השיפוט לעניין הנושאים שנכרכו בתביעת הגירושין
- ביטול החלטה על סגירת תיקים עקב הטעיה מכוונת של אחד הצדדים
- מחיקת תביעות הדדיות בין בני זוג
במקרה דנן קבע בית המשפט כי דין תביעתו של הגבר להדחות עקב חוסר תום לב וזאת משום שהוגשה היא במקביל לטיפול זוגי אשר עברו בני הזוג במטרה להשיג שלום בית ולמנוע מפקיעת הנישואין לצאת אל הפועל. זאת ועוד, עוד בחקירתו הנגדית של הגבר, כאשר נשאל הוא האם הוא מוכן לדון בשאלת המשמורת במסגרת בית המשפט לענייני משפחה – השיב האחרון בחיוב. רק בתשובתו זו היה די להחליט כי קנה בית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בתביעת המשמורת שהוצגה לפניו.
בית המשפט קבע בנוסף כי תביעתו של הגבר לגירושין אינה כנה ונובעת מרצונו ל"חסום את דרכה של האישה לבית המשפט" תוך שהוא מציג עילות סתמיות ולא מפורטת מהן עולה ניחוח של כוונות טקטיות. דוגמא לכך ראה בית המשפט בעובדה שלא הומצאה בעבור האישה כתב תביעת הגירושין עובר להגשתה. ידוע כי אי המצאה של כתב תביעה חורג מעיקרון תום–הלב והינו הפרת סדרי הדין גם בסוגיות כריכה העומדות בפני בתי הדין הרבניים.
השופטים סיכמו את החלטתם וקבעו כי:
"אי המסירה המיידית של כתב התביעה לגירושין לאישה, אשר הוגש לבית הדין הרבני (בעוד הצדדים דנים בבית המשפט לענייני משפחה בנוגע לנושאים שונים הקשורים למשמורת הילדים) – מעיד כאלף עדים על חוסר הכנות ותום הלב העולים מתוך תביעתו של הגבר. מדובר בפגיעה בכללי הצדק הטבעיים של המשפט הצודק, המונעים מבעל דין את הזכות הטבעית והבסיסית להיות מודע להליכים נגדו".
