הצדדים נישאו זה לזו בארה"ב, בשנת 1979, ובעת ההיא השתייכו לקהילה היהודית חרדית. בשנת 1983 עלו לישראל. לצדדים נולדו במהלך נישואיהם 5 ילדים, כולם בגרו. ביום 29.11.04 התגרשו זמ"ז כדמו"י. מועד הקרע המוסכם נקבע לנובמבר 1997. האישה מבקשת קבלת כל עתירותיה להברחת כספים כטענתה, במועדים קודם למועד הקרע, ושנים לאחר מועד הקרע, ובסמוך למועד הקרע,- חישובם הכספי, מינוי מומחה לקביעת זכויותיו של האיש במשרד עוה"ד, ומוניטין אישי + נכסי קרירה המגיעים לה, הצמדתם, ולהורות כי היא תקבל את כלל זכויותיה בשני נכסי המקרקעין הרשומים כיום על שמם של הצדדים בחלקים שווים ביניהם.
האם יש לקבל את התביעה?
1. המתווה החל בעניינם של הצדדים, הוא חוק יחסי ממון, ומשפקעו הנישואין, ואין ביניהם הסכם ממון אשר אושר על ידי בית המשפט, יש לערוך איזון, בהתאם להוראות החוק והפסיקה המנחה.
2. חוק יחסי ממון קובע כי מערכת היחסים הממוניים בין בני הזוג תוסדר באמצעות הסכם ממון. איזון המשאבים נקבע בחוק יחסי ממון כברירת מחדל, כאשר הצדדים לא ערכו ביניהם הסכם מפורש-וכמו בעניינם של הצדדים דכאן.במקרה כזה יחשבו הצדדים כמי שעשו הסכם ממון המוצע על ידי החוק, ואשר עיקרו הוא איזון משאבים. התפיסה העומדת מאחורי ההסדר היא כי בני זוג חופשיים להסכים ביניהם על הסדר הממון כראות עיניהם. תפיסה זו הולמת את רעיון השוויון והאוטונומיה של הפרט-גם אם בין בני זוג עסקינן.
קרא עוד...
3. ברירת המחדל החלה גם כאן, בעניינם של בני הזוג, הוא איזון המשאבים. ההסדר יוצר זכות חוזית אובליגטורית בלבד, וזכות זו דחויה למועד פקיעת הנישואין עקב גירושין, כמו בענייננו. כל נכסיהם של בני הזוג נכנסים לאיזון המשאבים, למעט נכסים המנויים בסעיף 5 לחוק יחסי ממון.
4. על פי הוראות סעיף 11 לחוק יחסי ממון קיימת הגבלה על זכותו של כל אחד מבני הזוג לעשות עסקאות אשר עלולות לפגוע באיזון, כאשר על-פי הוראות סעיף 7 לחוק יחסי ממון, ירחיב בית המשפט את בסיס האיזון במקרה בו הוא נוכח לאחר שהוכח בפניו, כי אחד מבני הזוג הוציא מהאיזון במתכוון נכס , או נתן זכות כלשהיא במתנה לצד ג’, על מנת לסכל את זכותו של בן הזוג האחר-כי נכס זה יהיה במסת נכסי וזכויות הצדדים במועד עריכת איזון המשאבים.
מוניטין אישי, נכסי קריירה:
1. "מהם נכסי קריירה"? מבלי להציב רשימה סגורה, נבהיר כי עוסקים אנו בכושרו של האדם להשתכר, קרי: בשיפור הכושר להשתכר במהלך הנישואין. כושר זה מורכב, על דרך הכלל, פרט לכישוריו של האדם, גם מיסודות נוספים ובעיקר השכלה, ניסיון ומוניטין שנרכשו לאורך תקופת הקשר הזוגי. ברי כי אלה קשורים זה לזה ועשויה להיות ביניהם חפיפה-כך למשל, המוניטין שאדם רוכש, השכלתו וניסיונו, אינם בהכרח מרכיבים נפרדים. יש לבחון את הפער שנוצר בין בני הזוג עקב הנישואין, ולאזן אותו בכסף או בשווה כסף. ודוק: מדובר אך ורק בפער שנוצר במהלך הנישואין, עקב הנישואין, יש לגרוע מן הפער הזה את התרומה לכושר ההשתכרות שבאה מכישרון אישי וכן את זו שנוצרה קודם לתחילת הקשר הזוגי או לאחר שפורק. יובהר כי בדברנו על כושר השתכרות אין אנו עוסקים ב"נכס עתידי" כי אם בנכס בר קיימא, שפירותיו יצמחו ויבשלו ברבות השנים. כושר ההשתכרות נוצר וקיים. הוצאתו אל הפועל היא שתעשה בעתיד במובן זה, אין הוא שונה מכל נכס, שמחירו משקף את האפשרות להפיק ממנו רווחים בעתיד. דהיינו: בכל מקרה אין לה לאישה זכות קניינית בפירות, אלא זכות איזון במחצית שוויו של ה"עץ" כלומר: מחצית שווי העלייה בכושר השתכרותו של האיש במהלך הנישואין.
קרא עוד...
נכסי קריירה ומוניטין בהסדר איזון משאבים
התחשבות בשינויים בקריירה במתן פיצויים בגין תאונת דרכים
האם יש להתחשב בנכסי קריירה?
2. על פי הראיות בענייננו, עם פירוק שותפות במשרד עוה"ד בו היה האיש שותף, נותק המוניטין וזאת ארע בסמוך למועד הקרע. האישה היא-היא שתרמה ואף גרמה לגדיעתו של מוניטין האיש. בשותפות. הכנסתו בפרק הזמן בסמוך למועד הקרע, המועד הקובע, בשל כל האמור וממועד זה ירדה באופן ניכר ומשמעותי!
3. עוד וכעולה מהראיות, האישה לא הוכיחה כי בשל עיסוקיו של האיש במהלך הנישואין וויתרה על קידומה, באיזו קריירה שחפצה בה. מהראיות עולה כי מתוך בחירה, גידלה את חמשת הילדים טיפחה את בית המגורים, וכאשר ראו הצדדים ברכה מעבודת האיש, רכשו למשל נכס מקרקעין נוסף ברעננה, לגביו אין מחלוקת כי תהא זכאית האישה למחצית זכויותיו. כמו כן כפי שעולה מהראיות, נהנו הצדדים מרמת חיים נאותה, והאישה אשר החלה לעבוד בשנת 1995, התקדמה, וזכתה לתנאים, הטבות, ונסיעות רבות לחו"ל.
4. יש לצמצם במקרים בהם יפסוק ביהמ"ש חלוקה וזכאות בנכס זה ויעשה כן רק במקרים ברורים ומובהקים, תוך בחינת כל מקרה לגופו. אחרת, יתכן ותיווצר תוצאה בלתי צודקת ובלתי שוויונית, וכפל תשלום לבת הזוג, תוך קיפוח בן הזוג. בנסיבות ענייננו ועל פי הראיות שהניחה האישה, לא נראה כי יש לפסוק לה בגין מוניטין, אשר במועד הקרע למעשה נותק, והאיש החל לבנות את דרכו-מחדש. וכך גם וכפועל יוצא נכון יהיה לומר לגבי כושר השתכרותו. בנכסי קריירה – לא תזוכה האישה, בנסיבות ענייננו.
שותפות במשרד עו"ד:
1. ככל שהורחבו הראיות לאחר מספר שנים מאז ניתן פסק הדין למזונות בהליך זה, לא נמצא נתון, ולא נמצאה ראיה חדשה, כדי לקבוע כי בעת פירוק השותפות בין האיש לעו"ד צ., קיבל האיש כספים, או זכויות שהינם ברי חלוקה במסגרת איזון המשאבים. כמו כן, עלה ממסכת הראיות כי בסמוך למועד הקרע, ולמעשה מספר חודשים קודם למועד זה עזב האיש את בית המגורים ולא שב להתגורר עם משפחתו בבית, מאחר ועל פי טענתו המשיכה האישה לצאת עם מעסיקה (ועוד אנשים מהחברה) לחו"ל על אף התנגדותו הנחרצת של האיש. בד בבד, עזב מר ע. את משרד עוה"ד צ.-פ., ועבר לקבל שירותים משפטיים במשרד אחר.
2. כל מאמציה של האישה אשר התבססו בעיקר על קטעי טענות בלתי מבוססות, כאשר לפיתחה עול ההוכחה, לא הוצגו על ידה "נכסים" ברי איזון משותפות זו, כ- 11 שנה לאחר פירוקה, כאשר האיש פנה לדרך חדשה מאז. לפיכך, אין בפנינו, זכויות, כספים לאיזון, משותפות היסטורית זו.
הסך של 50,000 ₪ - מהכספת בבית:
1. לטענת האישה עליה לקבל 25,000 ₪ מתוך סכום של 50,000 ₪ שהיה מופקד בבית הצדדים בכספת, והאיש נטל סכום זה עת עזב את הבית או במועד מאוחר יותר. לטענת האיש בתמורה להבטחת האישה כי תנתק קשריה הרומנטיים עם מר ע., קודם לפירוד בין הצדדים, נתן הוא לה סכום של 50,000 ₪ כחלק ממסמך ההתחייבות (עליו ידובר בהמשך).
2. הסכום ככל שניתן לאישה בשנת 1997 כמה חודשים קודם למועד הקרע, הינו מתנה שהושלמה, ואין להכריע בגרסאות הצדדים, ומכל מקום, לא כטענת האיש, ולא כטענת האישה, סכום זה או מחציתו יוותרו מחוץ לאיזון.
מסמך ההתחייבות- בגובה קנס של 200,000$:
1. בפברואר 1997 חתם האיש על התחייבות (עליה חתומה גם האישה) ובכתב זה התחייב על פיצוי של 200,000$ שישלם לאישה היה וייפרד ממנה או יבקש להתגרש ממנה ב- 5 השנים, דהיינו עד בפברואר 2002.
2. מעדות שני הצדדים עלה, כי מסמך ההתחייבות נחתם מתוך סערת רגשות, האישה העידה כי המסמך נכתב בכתב ידה, הסכום הוגדר כ"קנס", המסמך המשפטי לא נערך, ומשכך לא אושר בפני ערכאה מוסמכת.
3. על פי חוק יחסי ממון, רשאים היו הצדדים לערוך כל הסכם ממון ביניהם במהלך נישואיהם, ואולם על פי סעיף 2 שבו, על מנת לתת לו תוקף מחייב היה עליהם לאשרו בפני ערכאה משפטית מוסמכת. כך לא עשו הצדדים, ויהיה זה מרחיק לכת, ליתן לו משקל כלשהוא במסגרת חיוב האיש. למעלה מן הדרוש אציין כי עיון במסמך מצביע על כך כי אף הצדדים לא ראו בו מסמך מחייב, אלא הקדימו וציינו כי מסמך משפטי יערך על ידי עו"ד מיומן. מתוכנו עולה כי המסמך לא הושלם. תוצאה אחרת כמו מתן תוקף מחייב למסמך זה כעתירתה של האישה, תביא לתוצאה המנוגדת לאמור בחוק יחסי ממון, ויפתח פרץ תביעות על כל מסמך המועבר בין בני זוג, לרבות מכתבים וכו’, כאלה המחייבים מבלי שאושרו כהסכמי ממון, בעלי מעמד משפטי, תוצאה בלתי ראויה, ומנוגדת כאמור, לחוק, ולפסיקה.
חברת א.:
1. בחודש ספטמבר 1998 וכשנה לאחר מועד הקרע, הוגשה על ידי חברת א. בע"מ תביעה כנגד האיש, ואשר האיש שימש בא כוחה של החברה , בטענה כי מעל בכספי החברה, על כך שמשך סך של 772,687 ₪ שלא כדין. בשנת 2003 מחק מר ע. בעליה של חברת א. בע"מ את תביעתו, וטענת המשיכות והמעילות, לא הוכחה.
2. האישה מפרטת את כל משיכות ה"מעילה" מחשבון החברה אשר התנהל לטענתה בבנק דיסקונט,בבלי,בת"א, ומגיעה לסכום כולל של 172,999$, את מחציתו עותרת היא לקבל במסגרת איזון המשאבים. לחילופין עותרת היא לקבל 20,000$ (מחצית מ- 40,000$) סכום הנתבע על ידי האיש בגין שירותיו לחברה, ואותם טוען הוא כי לא קיבל.
3. ברור הוא כי במועד הקרע סכום זה לא היה בידי האיש, ועל כן נדחית גם טענה זו של האישה.
חשבונות בנק-דיסקונט,ובנק הפועלים:
1. אין מחלוקת כי חשבונות אלה משותפים. לצורך הרכישה של הבית ברעננה, נלקחו הלוואות, והגדלת אשראי במועד הרלוונטי, בשנת 1994. האישה מציגה יתרות במט"ח בשנים 1993 עד 1996, ואף טוענת כי למרות שנענו כל הזמנות המסמכים כבקשותיה, לא הוצגו לה המסמכים בגין יתרות אלה.
2. ב- 31.12.97 סמוך ומיד לאחר מועד הקרע (נובמבר 1997) עמד החשבון ביתרת חובה של 28,775 ₪.
3. אישה לא הצליחה להוכיח למועד הקרע, כל יתרת זכות בחשבונות אלה. נהפוך הוא, עליה להשתתף במחצית יתרות החובה כאמור בתביעתו של האיש למועד הקרע.
מניות האיש בחברה:
1. האישה טוענת בסעיף 73 לתצהירה, כי מספר חודשים קודם למועד הקרע,ולאחר שהאיש כבר עזב את הבית, שמעה שיחת טלפון שלו בעת ששהה בבית,המצביעה על רכישת מניות,על ידו וזאת בעת שעבד בחברה ובשווי של 40,000$.
2. האישה קיבלה במסגרת הזמנת מסמכים בתביעת המזונות מסמכים, על כל זכויותיו של האיש בחברה שם עבד בעת הרלוונטית לענייננו, ואלה לא הצביעו על כל מניות בבעלות האיש. עוד יצוין, כי על פי הראיות האיש החל את עבודתו בבמאי 1998, זמן רב אחרי מועד הקרע. אין לה לאישה זכויות כספיות, במניות שלא הוכח כי נרכשו.
קופות הגמל ע"ש האישה
1. גם לגרסתה של האישה במועד הקרע היו לה לאישה שלוש קופות גמל על שמה, אלה נפדו שנתיים לאחר מועד הקרע, על ידה.
2. האיש לא הביא כל ראיה לגבי זכויות צבורות על שם האישה בקופות, במקום עבודתה בחברת ד., ובפרט שאין מחלוקת שהאישה עבדה שם שנתיים עד למועד הקרע, לפיכך אין לקבל טענתו זו.
מכונית מסוג קרייזלר מיני-ואן וויג’ר:
1. במועד הקרע הייתה מכונית זו רשומה על שם האישה לגרסתה ניזוקה מכונית זו וכספי הביטוח שולמו למוסך. לאיש הייתה במועד הקרע מכונית מדגם אלפא-רומיאו.
2. המומחה יערוך איזון בשוויי המכוניות נכון למועד הקרע.
לסיכום,
כל צד ישא בהוצאותיו.האישה איננה זכאית לתשלום מוניטין ונכסי קריירה. באשר למיטלטלין בשני הבתים יש להטיל על באי כוחם של הצדדים לחלוקתם בין הצדדים, על פי שיקול דעתם. באשר לנכסי המקרקעין, יודיעו באי כוחם של הצדדים בתוך 30 יום, לאור תוצאות פסה"ד, אם ברצונם כי יינתן צו לפירוק שיתוף בשני הנכסים, תוך התייחסות למינוי כונס/י נכסים, או לחילופין, באם גובשה הסכמה לעניין האיזון.