בית המשפט העליון דן בסוגיית משמורת קטינה כאשר הוריה, אשר הוכרו כסובלים מפיגור שכלי קל, מתגוררים ביחד עם הקטינה בהוסטל סיעודי. מדובר במקרה בו בית המשפט לנוער קבע כי סבתן של הקטינות אינה מסוגלת לדאוג לצרכיהן ועל כן יש מקום להעבירן למשמורת תחת משפחה אומנה.
בעקבות ההחלטה, הגישה סבתן של הקטינות ערעור על כך לבית המשפט המחוזי. ערעורה של הסבתא נדחה וערעור נוסף מטעמה הוגש לבית המשפט העליון. הסבתא טענה כי יכולה היא להיות ההורה המשמורן של הקטינה הצעירה מבין הקטינות.במסגרת התביעה טענה הסבתא כי יש מוכנה היא לעבור בדיקת מסוגלות הורית. לטענתה, יש לבחון את מסוגלותה ההורית כלפי כל אחת מנכדותיה בנפרד.
חשיבות עתידית לקיום קשר הדם בין הקטינה לבני משפחתה
בית המשפט קבע כי למרות שעל פי עיקרון טובת הילד, טובתה של הקטינה הינה במשמורת המשפחה האומנה, יש לבחון את הסוגיה בראייה עתידית. השופט ציין בפסק הדין כי בראיה לטווח הארוך, קיימת חשיבות גדולה לקשר הדם בין הקטינה לבין סבתה ולכך שהמערערת הביעה רצון אמיתי וכן להעניק מענה לכל צרכיה של הקטינה.
השופט הוסיף כי במקרה דנן אין לבחון את הנושא בראיה של "אין דרך אחרת". לדבריו, האהבה הטבעית אשר חשה סבתא לנכדתה גוברת במקרים אלו על שיקולים נוספים.
- אימוץ בידי דודים לאחר בדיקת מסוגלות הורית
-
סבים יזכו להסדרי ראיה עם נכדם כאשר הם נושאים בדמי המזונות - העדפת זכויות הוריות של האב על פני הדודה
- עירוב משטרה בגין הפרת צו בית המשפט לענייני משפחה
לסיכום, בית המשפט העביר את משמורת הקטינה לידי הסבתא וקבע כי הנושא יבחן מחדש בתוך שנה בבית המשפט לנוער. "מדובר בסבתא של הקטינה, בשר מבשרה, ואהבתה הטבעית לה, שעליה אין חולק, עשויה לקזז במידה רבה את הקשיים שברמה האינטלקטואלית בהם מדובר. אל נשכח כי בתבל ומלואה, גם אנשים שאינם ברמה גבוהה מגדלים ילדים, ולעתים קרובות בהצלחה, ואין צורך להכביר מלים", נכתב בפסק הדין.
