אחד החששות הגדולים ביותר, בעיקר של נשים לפני גירושין, הוא הפסד משמורת על הילדים. בעלים רבים, אשר מעוניינים בוויתורים כלכליים ברכוש ואו במזונות, מאיימים לא אחת על נשיהם במשפט – "אני אקח לך את הילדים".
כתוצאה מאיומים אלו, נוטות נשים רבות לוותר על זכויות המגיעות להן, הן משום שהן חוששות מאובדן המשמורת על הקטינים, והן בשל רצונם להגן על הקטינים מפני הליכים משפטיים מורכבים ומתישים (הכוללים לא אחת מעורבות של בית המשפט, עורכי דין וגורמי רווחה). בתי המשפט מכירים בשימוש לרעה בהליכים אלו ולעיתים ניתן יהיה לבקש את ביטולה של תביעת משמורת, לאחר הוכחה כי עסקינן בתביעה שנועדה להלך אימים על האם והילדים.
דוגמא לכך ניתן לראות בפסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. מדובר בבני זוג אשר לא נישאו מעולם ויש להם ילד משותף. הקטין היה מאז ומעולם בחזקתה של האם, והאב חויב בתשלום מזונות בסך כ-2,000 שקלים בחודש. בשלב מסוים הפסיק האב לשלם את המזונות ונפתח כנגדו תיק בהוצאה לפועל.
לאחר קביעת הסדרי ראיה עם הקטין בבית המשפט, הגיש האב תביעה חדשה להעברת משמורת. לטענתו, יש בידו להוכיח היעדר מסוגלות הורית מצד האם. בית המשפט נעתר לבקשתו של האב ומינה מומחית להגיש חוות דעת בעניין משמורת הילד. חרף מינויה של המומחית, האב לא עשה כל צעד על מנת להיות עימה בקשר.
זכות בעל דין לגשת לערכאות המשפטיות אל מול תום ליבו של התובע
זכותו של בעל דין לפנות לערכאות המשפטיות הינה זכות יסוד במשטר דמוקרטי. זכות זו נאמרת במשנה תוקף כאשר מדובר בתביעה של אב הנוגעת להסדרי ראיה ומשמורת יוצאי חלציו. תביעות משמורת ילדים ניתן לברר בכל עת, גם לאחר מתן פסק דין, ולא בכדי.
העיקרון היחיד המוביל את בית המשפט בסוגיות אלו הינו עיקרון טובת הילד. בית המשפט מוסמך אפוא "לתור אחר טובת הילד בכל עת". עם זאת, תביעה להעברת משמורת קטין מאם לאב תידון בבית המשפט רק בכפוף לכך שמדובר בתביעה כנה ואמיתית אשר נוגעת לטובתו של הקטין ואין לה קשר למערכת היחסים בין הוריו.
קראו עוד בתחום:
- אם נרקומנית לשעבר מבקשת משמורת על בתה
- משמרות זמנית לאב בהתבסס על תסקיר עובדת סוציאלית
- האם אחים יכולים לדרוש עיכוב יציאה מהארץ של אחד מאחיהם?
- ערבות בבית המשפט לענייני משפחה - חילוט לאחר הפרת פסק דין
במקרה דנן, בית המשפט מתח ביקורת על התנהלותו של האב, הן מול המומחית שמונתה מטעם בית המשפט, והן בשל הסכמתו למזונות והסדרי ראיה, אשר הושגה במקביל להתעקשותו לניהול התובענה בעניין המשמורת. רוצה לומר, האב מנסה "לרקוד על שתי החתונות". מצד אחד הוא מנהל דיונים כספיים מול האישה תוך הכרה ביכולתה ההורית, ומצד שני הוא מעוניין לברר את תביעת המשמורת.
"אין בליבי ספק כי האב מנסה להשיג יתרונות כלכליים תמורת ויתורו על תביעת המשמורת", נכתב בפסק הדין, "ממה נפשך? אם אכן היה האב מאמין בתביעתו, מדוע לא עשה הוא מאומה בכדי לבררה?".
לסיכום, בית המשפט קבע כי סירובו העיקש של האב לסגת מתביעתו, נבע ממטרות זרות ועל מנת להלך אימים על האישה. לאמור, אם האישה לא תבחר בוויתורים כספיים לרצונו של האב, ייתכן ומשמורת הקטין תאבד לה. יתרה מכך, הדברים נאמרו גם מנקודת מבט הבוחנת את טובת הילד.
פגיעה במזונות הקטין, והדחת האם לויתורים מפליגים, מהווה פגיעה של ממש בטובת הילד. מדובר באם אשר מצבה הכלכלי איננו מן המשופרים. דהיינו, ויתורים על מזונות הקטין, יש בהם להשפיע באופן ישיר על הקטין, על רווחתו ועל טובתו.
